פרק ד
[א] הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד:
[ב] שניך כעדר הקצובות שעלו מן־הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם:
[ג] כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך:
[ד] כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים:
[ה] שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים:
[ו] עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל־הר המור ואל־גבעת הלבונה:
[ז] כלך יפה רעיתי ומום אין בך: ס
[ח] אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי׀ מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים:
[ט] לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד באחת מעיניך באחד ענק מצורניך:
[י] מה־יפו דדיך אחתי כלה מה־טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל־בשמים:
[יא] נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון:
[יב] גן ׀ נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום:
[יג] שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם־נרדים:
[יד] נרד ׀ וכרכם קנה וקנמון עם כל־עצי לבונה מר ואהלות עם כל־ראשי בשמים:
[טו] מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן־לבנון:
[טז] עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו: