פרק ה
[א] זכר יהוה מה־היה לנו הביט הביטה וראה את־חרפתנו:
[ב] נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים:
[ג] יתומים היינו אין ואין אב אמתינו כאלמנות:
[ד] מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו:
[ה] על צוארנו נרדפנו יגענו לא ולא הונח־לנו:
[ו] מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם:
[ז] אבתינו חטאו אינם ואינם אנחנו ואנחנו עונתיהם סבלנו:
[ח] עבדים משלו בנו פרק אין מידם:
[ט] בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר:
[י] עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב:
[יא] נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה:
[יב] שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו:
[יג] בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו:
[יד] זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם:
[טו] שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו:
[טז] נפלה עטרת ראשנו אוי־נא לנו כי חטאנו:
[יז] על־זה היה דוה לבנו על־אלה חשכו עינינו:
[יח] על הר־ציון ששמם שועלים הלכו־בו: פ
[יט] אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור:
[כ] למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים:
[כא] השיבנו יהוה ׀ אליך ונשוב ונשובה חדש ימינו כקדם:
[כב] כי אם־מאס מאסתנו קצפת עלינו עד־מאד: