פרק ז
[א] טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו:
[ב] טוב ללכת אל־בית־אבל מלכת אל־בית משתה באשר הוא סוף כל־האדם והחי יתן אל־לבו:
[ג] טוב כעס משחוק כי־ברע פנים ייטב לב:
[ד] לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה:
[ה] טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים:
[ו] כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם־זה הבל:
[ז] כי העשק יהולל חכם ויאבד את־לב מתנה:
[ח] טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך־רוח מגבה־רוח:
[ט] אל־תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח:
[י] אל־תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על־זה:
[יא] טובה חכמה עם־נחלה ויתר לראי השמש:
[יב] כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה:
[יג] ראה את־מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו:
[יד] ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את־זה לעמת־זה עשה האלהים על־דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה:
[טו] את־הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו:
[טז] אל־תהי צדיק הרבה ואל־תתחכם יותר למה תשומם:
[יז] אל־תרשע הרבה ואל־תהי סכל למה תמות בלא עתך:
[יח] טוב אשר תאחז בזה וגם־מזה אל־תנח את־ידך כי־ירא אלהים יצא את־כלם:
[יט] החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר:
[כ] כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה־טוב ולא יחטא:
[כא] גם לכל־הדברים אשר ידברו אל־תתן לבך אשר לא־תשמע את־עבדך מקללך:
[כב] כי גם־פעמים רבות ידע לבך אשר גם־את אתה קללת אחרים:
[כג] כל־זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני:
[כד] רחוק מה־שהיה ועמק ׀ עמק מי ימצאנו:
[כה] סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות:
[כו] ומוצא אני מר ממות את־האשה אשר־היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה:
[כז] ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון:
[כח] אשר עוד־בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל־אלה לא מצאתי:
[כט] לבד ראה־זה מצאתי אשר עשה האלהים את־האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים: