פרק ז
[א]
טוב
שם
משמן
טוב
ויום
המות
מיום
הולדו:
[ב]
טוב
ללכת
אל־בית־אבל
מלכת
אל־בית
משתה
באשר
הוא
סוף
כל־האדם
והחי
יתן
אל־לבו:
[ג]
טוב
כעס
משחוק
כי־ברע
פנים
ייטב
לב:
[ד]
לב
חכמים
בבית
אבל
ולב
כסילים
בבית
שמחה:
[ה]
טוב
לשמע
גערת
חכם
מאיש
שמע
שיר
כסילים:
[ו]
כי
כקול
הסירים
תחת
הסיר
כן
שחק
הכסיל
וגם־זה
הבל:
[ז]
כי
העשק
יהולל
חכם
ויאבד
את־לב
מתנה:
[ח]
טוב
אחרית
דבר
מראשיתו
טוב
ארך־רוח
מגבה־רוח:
[ט]
אל־תבהל
ברוחך
לכעוס
כי
כעס
בחיק
כסילים
ינוח:
[י]
אל־תאמר
מה
היה
שהימים
הראשנים
היו
טובים
מאלה
כי
לא
מחכמה
שאלת
על־זה:
[יא]
טובה
חכמה
עם־נחלה
ויתר
לראי
השמש:
[יב]
כי
בצל
החכמה
בצל
הכסף
ויתרון
דעת
החכמה
תחיה
בעליה:
[יג]
ראה
את־מעשה
האלהים
כי
מי
יוכל
לתקן
את
אשר
עותו:
[יד]
ביום
טובה
היה
בטוב
וביום
רעה
ראה
גם
את־זה
לעמת־זה
עשה
האלהים
על־דברת
שלא
ימצא
האדם
אחריו
מאומה:
[טו]
את־הכל
ראיתי
בימי
הבלי
יש
צדיק
אבד
בצדקו
ויש
רשע
מאריך
ברעתו:
[טז]
אל־תהי
צדיק
הרבה
ואל־תתחכם
יותר
למה
תשומם:
[יז]
אל־תרשע
הרבה
ואל־תהי
סכל
למה
תמות
בלא
עתך:
[יח]
טוב
אשר
תאחז
בזה
וגם־מזה
אל־תנח
את־ידך
כי־ירא
אלהים
יצא
את־כלם:
[יט]
החכמה
תעז
לחכם
מעשרה
שליטים
אשר
היו
בעיר:
[כ]
כי
אדם
אין
צדיק
בארץ
אשר
יעשה־טוב
ולא
יחטא:
[כא]
גם
לכל־הדברים
אשר
ידברו
אל־תתן
לבך
אשר
לא־תשמע
את־עבדך
מקללך:
[כב]
כי
גם־פעמים
רבות
ידע
לבך
אשר
גם־את
אתה
קללת
אחרים:
[כג]
כל־זה
נסיתי
בחכמה
אמרתי
אחכמה
והיא
רחוקה
ממני:
[כד]
רחוק
מה־שהיה
ועמק
׀
עמק
מי
ימצאנו:
[כה]
סבותי
אני
ולבי
לדעת
ולתור
ובקש
חכמה
וחשבון
ולדעת
רשע
כסל
והסכלות
הוללות:
[כו]
ומוצא
אני
מר
ממות
את־האשה
אשר־היא
מצודים
וחרמים
לבה
אסורים
ידיה
טוב
לפני
האלהים
ימלט
ממנה
וחוטא
ילכד
בה:
[כז]
ראה
זה
מצאתי
אמרה
קהלת
אחת
לאחת
למצא
חשבון:
[כח]
אשר
עוד־בקשה
נפשי
ולא
מצאתי
אדם
אחד
מאלף
מצאתי
ואשה
בכל־אלה
לא
מצאתי:
[כט]
לבד
ראה־זה
מצאתי
אשר
עשה
האלהים
את־האדם
ישר
והמה
בקשו
חשבנות
רבים: