פרק ח
[א] בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה:
[ב] ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על־אובל אולי:
[ג] ואשא עיני ואראה והנה׀ איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן־השנית והגבהה עלה באחרנה:
[ד] ראיתי את־האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל־חיות לא־יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל:
[ה] ואני׀ הייתי מבין והנה צפיר־העזים בא מן־המערב על־פני כל־הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו:
[ו] ויבא עד־האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו:
[ז] וראיתיו מגיע׀ אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את־האיל וישבר את־שתי קרניו ולא־היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא־היה מציל לאיל מידו:
[ח] וצפיר העזים הגדיל עד־מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדלה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים:
[ט] ומן־האחת מהם יצא קרן־אחת מצעירה ותגדל־יתר אל־הנגב ואל־המזרח ואל־הצבי:
[י] ותגדל עד־צבא השמים ותפל ארצה מן־הצבא ומן־הכוכבים ותרמסם:
[יא] ועד שר־הצבא הגדיל וממנו הרים הורם התמיד והשלך מכון מקדשו:
[יב] וצבא תנתן על־התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה:
[יג] ואשמעה אחד־קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד־מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס:
[יד] ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש:
[טו] ויהי בראתי אני דניאל את־החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה־גבר:
[טז] ואשמע קול־אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את־המראה:
[יז] ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על־פני ויאמר אלי הבן בן־אדם כי לעת־קץ החזון:
[יח] ובדברו עמי נרדמתי על־פני ארצה ויגע־בי ויעמידני על־עמדי:
[יט] ויאמר הנני מודיעך את אשר־יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ:
[כ] האיל אשר־ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס:
[כא] והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין־עיניו הוא המלך הראשון:
[כב] והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו:
[כג] ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז־פנים ומבין חידות:
[כד] ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם־קדשים:
[כה] ועל־שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר־שרים יעמד ובאפס יד ישבר:
[כו] ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים:
[כז] ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את־מלאכת המלך ואשתומם על־המראה ואין מבין: פ