פרק ח
[א]
בשנת
שלוש
למלכות
בלאשצר
המלך
חזון
נראה
אלי
אני
דניאל
אחרי
הנראה
אלי
בתחלה:
[ב]
ואראה
בחזון
ויהי
בראתי
ואני
בשושן
הבירה
אשר
בעילם
המדינה
ואראה
בחזון
ואני
הייתי
על־אובל
אולי:
[ג]
ואשא
עיני
ואראה
והנה׀
איל
אחד
עמד
לפני
האבל
ולו
קרנים
והקרנים
גבהות
והאחת
גבהה
מן־השנית
והגבהה
עלה
באחרנה:
[ד]
ראיתי
את־האיל
מנגח
ימה
וצפונה
ונגבה
וכל־חיות
לא־יעמדו
לפניו
ואין
מציל
מידו
ועשה
כרצנו
והגדיל:
[ה]
ואני׀
הייתי
מבין
והנה
צפיר־העזים
בא
מן־המערב
על־פני
כל־הארץ
ואין
נוגע
בארץ
והצפיר
קרן
חזות
בין
עיניו:
[ו]
ויבא
עד־האיל
בעל
הקרנים
אשר
ראיתי
עמד
לפני
האבל
וירץ
אליו
בחמת
כחו:
[ז]
וראיתיו
מגיע׀
אצל
האיל
ויתמרמר
אליו
ויך
את־האיל
וישבר
את־שתי
קרניו
ולא־היה
כח
באיל
לעמד
לפניו
וישליכהו
ארצה
וירמסהו
ולא־היה
מציל
לאיל
מידו:
[ח]
וצפיר
העזים
הגדיל
עד־מאד
וכעצמו
נשברה
הקרן
הגדלה
ותעלנה
חזות
ארבע
תחתיה
לארבע
רוחות
השמים:
[ט]
ומן־האחת
מהם
יצא
קרן־אחת
מצעירה
ותגדל־יתר
אל־הנגב
ואל־המזרח
ואל־הצבי:
[י]
ותגדל
עד־צבא
השמים
ותפל
ארצה
מן־הצבא
ומן־הכוכבים
ותרמסם:
[יא]
ועד
שר־הצבא
הגדיל
וממנו
הרים
הורם
התמיד
והשלך
מכון
מקדשו:
[יב]
וצבא
תנתן
על־התמיד
בפשע
ותשלך
אמת
ארצה
ועשתה
והצליחה:
[יג]
ואשמעה
אחד־קדוש
מדבר
ויאמר
אחד
קדוש
לפלמוני
המדבר
עד־מתי
החזון
התמיד
והפשע
שמם
תת
וקדש
וצבא
מרמס:
[יד]
ויאמר
אלי
עד
ערב
בקר
אלפים
ושלש
מאות
ונצדק
קדש:
[טו]
ויהי
בראתי
אני
דניאל
את־החזון
ואבקשה
בינה
והנה
עמד
לנגדי
כמראה־גבר:
[טז]
ואשמע
קול־אדם
בין
אולי
ויקרא
ויאמר
גבריאל
הבן
להלז
את־המראה:
[יז]
ויבא
אצל
עמדי
ובבאו
נבעתי
ואפלה
על־פני
ויאמר
אלי
הבן
בן־אדם
כי
לעת־קץ
החזון:
[יח]
ובדברו
עמי
נרדמתי
על־פני
ארצה
ויגע־בי
ויעמידני
על־עמדי:
[יט]
ויאמר
הנני
מודיעך
את
אשר־יהיה
באחרית
הזעם
כי
למועד
קץ:
[כ]
האיל
אשר־ראית
בעל
הקרנים
מלכי
מדי
ופרס:
[כא]
והצפיר
השעיר
מלך
יון
והקרן
הגדולה
אשר
בין־עיניו
הוא
המלך
הראשון:
[כב]
והנשברת
ותעמדנה
ארבע
תחתיה
ארבע
מלכיות
מגוי
יעמדנה
ולא
בכחו:
[כג]
ובאחרית
מלכותם
כהתם
הפשעים
יעמד
מלך
עז־פנים
ומבין
חידות:
[כד]
ועצם
כחו
ולא
בכחו
ונפלאות
ישחית
והצליח
ועשה
והשחית
עצומים
ועם־קדשים:
[כה]
ועל־שכלו
והצליח
מרמה
בידו
ובלבבו
יגדיל
ובשלוה
ישחית
רבים
ועל
שר־שרים
יעמד
ובאפס
יד
ישבר:
[כו]
ומראה
הערב
והבקר
אשר
נאמר
אמת
הוא
ואתה
סתם
החזון
כי
לימים
רבים:
[כז]
ואני
דניאל
נהייתי
ונחליתי
ימים
ואקום
ואעשה
את־מלאכת
המלך
ואשתומם
על־המראה
ואין
מבין:
פ