פרק ט
[א] בשנת אחת לדריוש בן־אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים:
[ב] בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה:
[ג] ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר:
[ד] ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו:
[ה] חטאנו ועוינו והרשענו הרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך:
[ו] ולא שמענו אל־עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל־מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל־עם הארץ:
[ז] לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה ולישבי ירושלם ולכל־ישראל הקרבים והרחקים בכל־הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו־בך:
[ח] יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך:
[ט] לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו:
[י] ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים:
[יא] וכל־ישראל עברו את־תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד־האלהים כי חטאנו לו:
[יב] ויקם את־דבריו׀ דברו׀ אשר־דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא־נעשתה תחת כל־השמים כאשר נעשתה בירושלם:
[יג] כאשר כתוב בתורת משה את כל־הרעה הזאת באה עלינו ולא־חלינו את־פני׀ יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך:
[יד] וישקד יהוה על־הרעה ויביאה עלינו כי־צדיק יהוה אלהינו על־כל־מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו:
[טו] ועתה׀ אדני אלהינו אשר הוצאת את־עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש־לך שם כיום הזה חטאנו רשענו:
[טז] אדני ככל־צדקתך ישב־נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר־קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל־סביבתינו:
[יז] ועתה׀ שמע אלהינו אל־תפלת עבדך ואל־תחנוניו והאר פניך על־מקדשך השמם למען אדני:
[יח] הטה אלהי ׀ אזנך ושמע פקחה פקח עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי׀ לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים:
[יט] אדני ׀ שמעה אדני ׀ סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר למענך אלהי כי־שמך נקרא על־עירך ועל־עמך:
[כ] ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר־קדש אלהי:
[כא] ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב:
[כב] ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה:
[כג] בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה:
[כד] שבעים שבעים נחתך על־עמך׀ ועל־עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם ולהתם חטאות חטאת ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים:
[כה] ותדע ותשכל מן־מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד־משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים:
[כו] ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות:
[כז] והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם: ס