פרק ט
[א]
בשנת
אחת
לדריוש
בן־אחשורוש
מזרע
מדי
אשר
המלך
על
מלכות
כשדים:
[ב]
בשנת
אחת
למלכו
אני
דניאל
בינתי
בספרים
מספר
השנים
אשר
היה
דבר־יהוה
אל־ירמיה
הנביא
למלאות
לחרבות
ירושלם
שבעים
שנה:
[ג]
ואתנה
את־פני
אל־אדני
האלהים
לבקש
תפלה
ותחנונים
בצום
ושק
ואפר:
[ד]
ואתפללה
ליהוה
אלהי
ואתודה
ואמרה
אנא
אדני
האל
הגדול
והנורא
שמר
הברית
והחסד
לאהביו
ולשמרי
מצותיו:
[ה]
חטאנו
ועוינו
והרשענו
הרשענו
ומרדנו
וסור
ממצותך
וממשפטיך:
[ו]
ולא
שמענו
אל־עבדיך
הנביאים
אשר
דברו
בשמך
אל־מלכינו
שרינו
ואבתינו
ואל
כל־עם
הארץ:
[ז]
לך
אדני
הצדקה
ולנו
בשת
הפנים
כיום
הזה
לאיש
יהודה
ולישבי
ירושלם
ולכל־ישראל
הקרבים
והרחקים
בכל־הארצות
אשר
הדחתם
שם
במעלם
אשר
מעלו־בך:
[ח]
יהוה
לנו
בשת
הפנים
למלכינו
לשרינו
ולאבתינו
אשר
חטאנו
לך:
[ט]
לאדני
אלהינו
הרחמים
והסלחות
כי
מרדנו
בו:
[י]
ולא
שמענו
בקול
יהוה
אלהינו
ללכת
בתורתיו
אשר
נתן
לפנינו
ביד
עבדיו
הנביאים:
[יא]
וכל־ישראל
עברו
את־תורתך
וסור
לבלתי
שמוע
בקלך
ותתך
עלינו
האלה
והשבעה
אשר
כתובה
בתורת
משה
עבד־האלהים
כי
חטאנו
לו:
[יב]
ויקם
את־דבריו׀
דברו׀
אשר־דבר
עלינו
ועל
שפטינו
אשר
שפטונו
להביא
עלינו
רעה
גדלה
אשר
לא־נעשתה
תחת
כל־השמים
כאשר
נעשתה
בירושלם:
[יג]
כאשר
כתוב
בתורת
משה
את
כל־הרעה
הזאת
באה
עלינו
ולא־חלינו
את־פני׀
יהוה
אלהינו
לשוב
מעוננו
ולהשכיל
באמתך:
[יד]
וישקד
יהוה
על־הרעה
ויביאה
עלינו
כי־צדיק
יהוה
אלהינו
על־כל־מעשיו
אשר
עשה
ולא
שמענו
בקלו:
[טו]
ועתה׀
אדני
אלהינו
אשר
הוצאת
את־עמך
מארץ
מצרים
ביד
חזקה
ותעש־לך
שם
כיום
הזה
חטאנו
רשענו:
[טז]
אדני
ככל־צדקתך
ישב־נא
אפך
וחמתך
מעירך
ירושלם
הר־קדשך
כי
בחטאינו
ובעונות
אבתינו
ירושלם
ועמך
לחרפה
לכל־סביבתינו:
[יז]
ועתה׀
שמע
אלהינו
אל־תפלת
עבדך
ואל־תחנוניו
והאר
פניך
על־מקדשך
השמם
למען
אדני:
[יח]
הטה
אלהי
׀
אזנך
ושמע
פקחה
פקח
עיניך
וראה
שממתינו
והעיר
אשר־נקרא
שמך
עליה
כי׀
לא
על־צדקתינו
אנחנו
מפילים
תחנונינו
לפניך
כי
על־רחמיך
הרבים:
[יט]
אדני
׀
שמעה
אדני
׀
סלחה
אדני
הקשיבה
ועשה
אל־תאחר
למענך
אלהי
כי־שמך
נקרא
על־עירך
ועל־עמך:
[כ]
ועוד
אני
מדבר
ומתפלל
ומתודה
חטאתי
וחטאת
עמי
ישראל
ומפיל
תחנתי
לפני
יהוה
אלהי
על
הר־קדש
אלהי:
[כא]
ועוד
אני
מדבר
בתפלה
והאיש
גבריאל
אשר
ראיתי
בחזון
בתחלה
מעף
ביעף
נגע
אלי
כעת
מנחת־ערב:
[כב]
ויבן
וידבר
עמי
ויאמר
דניאל
עתה
יצאתי
להשכילך
בינה:
[כג]
בתחלת
תחנוניך
יצא
דבר
ואני
באתי
להגיד
כי
חמודות
אתה
ובין
בדבר
והבן
במראה:
[כד]
שבעים
שבעים
נחתך
על־עמך׀
ועל־עיר
קדשך
לכלא
הפשע
ולחתם
ולהתם
חטאות
חטאת
ולכפר
עון
ולהביא
צדק
עלמים
ולחתם
חזון
ונביא
ולמשח
קדש
קדשים:
[כה]
ותדע
ותשכל
מן־מצא
דבר
להשיב
ולבנות
ירושלם
עד־משיח
נגיד
שבעים
שבעה
ושבעים
ששים
ושנים
תשוב
ונבנתה
רחוב
וחרוץ
ובצוק
העתים:
[כו]
ואחרי
השבעים
ששים
ושנים
יכרת
משיח
ואין
לו
והעיר
והקדש
ישחית
עם
נגיד
הבא
וקצו
בשטף
ועד
קץ
מלחמה
נחרצת
שממות:
[כז]
והגביר
ברית
לרבים
שבוע
אחד
וחצי
השבוע
ישבית׀
זבח
ומנחה
ועל
כנף
שקוצים
משמם
ועד־כלה
ונחרצה
תתך
על־שמם:
ס