פרק ב
[א] ואלה׀ בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור נבוכדנצר מלך־בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו:
[ב] אשר־באו עם־זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי רחום בענה מספר אנשי עם ישראל: ס
[ג] בני פרעש אלפים מאה שבעים ושנים: ס
[ד] בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים: ס
[ה] בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים: ס
[ו] בני־פחת מואב לבני ישוע יואב אלפים שמנה מאות ושנים עשר: ס
[ז] בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה: ס
[ח] בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה: ס
[ט] בני זכי שבע מאות וששים: ס
[י] בני בני שש מאות ארבעים ושנים: ס
[יא] בני בבי שש מאות עשרים ושלשה: ס
[יב] בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים: ס
[יג] בני אדניקם שש מאות ששים וששה: ס
[יד] בני בגוי אלפים חמשים וששה: ס
[טו] בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה: ס
[טז] בני־אטר ליחזקיה תשעים ושמנה: ס
[יז] בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה: ס
[יח] בני יורה מאה ושנים עשר: ס
[יט] בני חשם מאתים עשרים ושלשה: ס
[כ] בני גבר תשעים וחמשה: ס
[כא] בני בית־לחם מאה עשרים ושלשה: ס
[כב] אנשי נטפה חמשים וששה: ס
[כג] אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה: ס
[כד] בני עזמות ארבעים ושנים: ס
[כה] בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה: ס
[כו] בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד: ס
[כז] אנשי מכמס מאה עשרים ושנים: ס
[כח] אנשי בית־אל והעי מאתים עשרים ושלשה: ס
[כט] בני נבו חמשים ושנים: ס
[ל] בני מגביש מאה חמשים וששה: ס
[לא] בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה: ס
[לב] בני חרם שלש מאות ועשרים: ס
[לג] בני־לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה: ס
[לד] בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה: ס
[לה] בני סנאה שלשת אלפים ושש מאות ושלשים: ס
[לו] הכהנים פ
בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה: ס

[לז] בני אמר אלף חמשים ושנים: ס
[לח] בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה: ס
[לט] בני חרם אלף ושבעה עשר: ס
[מ] הלוים בני־ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה: ס
[מא] המשררים בני אסף מאה עשרים ושמנה: ס
[מב] בני השערים בני־שלום בני־אטר בני־טלמן בני־עקוב בני חטיטא בני שבי הכל מאה שלשים ותשעה: ס
[מג] הנתינים בני־ציחא בני־חשופא בני טבעות: ס
[מד] בני־קרס בני־סיעהא בני פדון: ס
[מה] בני־לבנה בני־חגבה בני עקוב: ס
[מו] בני־חגב בני־שמלי שלמי בני חנן: ס
[מז] בני־גדל בני־גחר בני ראיה: ס
[מח] בני־רצין בני־נקודא בני גזם: ס
[מט] בני־עזא בני־פסח בני בסי: ס
[נ] בני־אסנה בני־מעונים בני נפיסים נפוסים: ס
[נא] בני־בקבוק בני־חקופא בני חרחור: ס
[נב] בני־בצלות בני־מחידא בני חרשא: ס
[נג] בני־ברקוס בני־סיסרא בני־תמח: ס
[נד] בני נציח בני חטיפא: ס
[נה] בני עבדי שלמה בני־סטי בני־הספרת בני פרודא: ס
[נו] בני־יעלה בני־דרקון בני גדל: ס
[נז] בני שפטיה בני־חטיל בני פכרת הצביים בני אמי: ס
[נח] כל־הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים: פ
[נט] ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית־אבותם וזרעם אם מישראל הם: ס
[ס] בני־דליה בני־טוביה בני נקודא שש מאות חמשים ושנים: ס
[סא] ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על־שמם: ס
[סב] אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן־הכהנה:
[סג] ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים:
[סד] כל־הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש־מאות ששים:
[סה] מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים:
[סו] סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה: ס
[סז] גמליהם ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים: פ
[סח] ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם התנדבו לבית האלהים להעמידו על־מכונו:
[סט] ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש־רבאות ואלף ס וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה: ס

[ע] וישבו הכהנים והלוים ומן־העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל־ישראל בעריהם: ס