פרק ד
[א] וישמעו צרי יהודה ובנימן כי־בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל:
[ב] ויגשו אל־זרבבל ואל־ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא׀ ולו׀ אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה:
[ג] ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא־לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך־פרס:
[ד] ויהי עם־הארץ מרפים ידי עם־יהודה ומבלהים ומבהלים אותם לבנות:
[ה] וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל־ימי כורש מלך פרס ועד־מלכות דריוש מלך־פרס:
[ו] ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על־ישבי יהודה וירושלם: ס
[ז] ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על־ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית: פ
[ח] רחום בעל־טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על־ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא:
[ט] אדין רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי ארכויא בבליא שושנכיא דהוא דהיא עלמיא:
[י] ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין ושאר עבר־נהרה וכענת:
[יא] דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על־ארתחששתא מלכא עבדיך עבדך אנש עבר־נהרה וכענת: פ
[יב] ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן־לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא ובישתא בנין ושורי ושוריא אשכללו שכללו ואשיא יחיטו: ס
[יג] כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריא ישתכללון מנדה־בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק: ס
[יד] כען כל־קבל די־מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך־לנא למחזא על־דנה שלחנא והודענא למלכא:
[טו] די יבקר בספר־דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן־יומת עלמא על־דנה קריתא דך החרבת:
[טז] מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי לך: פ
[יז] פתגמא שלח מלכא על־רחום בעל־טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר־נהרה שלם וכעת: פ
[יח] נשתונא די שלחתון עלינא מפרש קרי קדמי:
[יט] ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן־יומת עלמא על־מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד־בה:
[כ] ומלכין תקיפין הוו על־ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון:
[כא] כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד־מני טעמא יתשם:
[כב] וזהירין הוו שלו למעבד על־דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין: ס
[כג] אדין מן־די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם־רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על־יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל: ס
[כד] באדין בטלת עבידת בית־אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך־פרס: פ