פרק ה
[א] והתנבי חגי נביאה נביא וזכריה בר־עדוא נביאיא נבייא על־יהודיא די ביהוד ובירושלם בשם אלה ישראל עליהון: ס
[ב] באדין קמו זרבבל בר־שאלתיאל וישוע בר־יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא נבייא די־אלהא מסעדין להון: פ
[ג] בה־זמנא אתה עליהון תתני פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותהון וכן אמרין להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה:
[ד] אדין כנמא אמרנא להם מן־אנון שמהת גבריא די־דנה בנינא בנין:
[ה] ועין אלההם הות על־שבי יהודיא ולא־בטלו המו עד־טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על־דנה: פ
[ו] פרשגן אגרתא די־שלח תתני׀ פחת עבר־נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה על־דריוש מלכא:
[ז] פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא: ס
[ח] ידיע׀ להוא למלכא די־אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם:
[ט] אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן־שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה:
[י] ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך די נכתב שם־גבריא די בראשיהם: פ
[יא] וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די־אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די־הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה:
[יב] להן מן־די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר מלך־בבל כסדיא כסדאה וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל: פ
[יג] ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל כורש מלכא שם טעם בית־אלהא דנה לבנא:
[יד] ואף מאניא די־בית־אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן־היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל הנפק המו כורש מלכא מן־היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה:
[טו] ואמר־לה׀ אלה אל מאניא שא אזל־אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על־אתרה: פ
[טז] אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די־בית אלהא די בירושלם ומן־אדין ועד־כען מתבנא ולא שלם:
[יז] וכען הן על־מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די־מלכא תמה די בבבל הן איתי די־מן־כורש מלכא שים טעם למבנא בית־אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על־דנה ישלח עלינא: פ