פרק ז
[א] ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך־פרס עזרא בן־שריה בן־עזריה בן־חלקיה:
[ב] בן־שלום בן־צדוק בן־אחיטוב:
[ג] בן־אמריה בן־עזריה בן־מריות:
[ד] בן־זרחיה בן־עזי בן־בקי:
[ה] בן־אבישוע בן־פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן הראש:
[ו] הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן יהוה אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־יהוה אלהיו עליו כל בקשתו: פ
[ז] ויעלו מבני־ישראל ומן־הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל־ירושלם בשנת־שבע לארתחשסתא המלך:
[ח] ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך:
[ט] כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל־ירושלם כיד־אלהיו הטובה עליו:
[י] כי עזרא הכין לבבו לדרש את־תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט: ס
[יא] וזה׀ פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות־יהוה וחקיו על־ישראל: פ
[יב] ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די־אלה שמיא גמיר וכענת:
[יג] מני שים טעם די כל־מתנדב במלכותי מן־עמא ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך:
[יד] כל־קבל די מן־קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרה על־יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך:
[טו] ולהיבלה כסף ודהב די־מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה:
[טז] וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם:
[יז] כל־קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין ׀ דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על־מדבחה די בית אלהכם די בירושלם:
[יח] ומה די עליך עלך ועל־אחיך אחך ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון:
[יט] ומאניא די־מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם:
[כ] ושאר חשחות בית אלהך די יפל־לך למנתן תנתן מן־בית גנזי מלכא:
[כא] ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל־די ישאלנכון עזרא כהנא ספר דתא די־אלה שמיא אספרנא יתעבד:
[כב] עד־כסף ככרין מאה ועד־חנטין כורין מאה ועד־חמר בתין מאה ועד־בתין משח מאה ומלח די־לא כתב:
[כג] כל־די מן־טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די־למה להוא קצף על־מלכות מלכא ובנוהי:
[כד] ולכם מהודעין די כל־כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם: פ
[כה] ואנת עזרא כחכמת אלהך די־בידך מני שפטין ודינין די־להון דאנין דאינין לכל־עמא די בעבר נהרה לכל־ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון:
[כו] וכל־די־לא להוא עבד דתא די־אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו לשרשי הן־לענש נכסין ולאסורין: פ
[כז] ברוך יהוה אלהי אבתינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את־בית יהוה אשר בירושלם:
[כח] ועלי הטה־חסד לפני המלך ויועציו ולכל־שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד־יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי: פ