פרק ז
[א] ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים:
[ב] ואצוה את־חנני אחי ואת־חנניה שר הבירה על־ירושלם כי־הוא כאיש אמת וירא את־האלהים מרבים:
[ג] ויאמר ואמר להם לא יפתחו שערי ירושלם עד־חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו:
[ד] והעיר רחבת ידים וגדלה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים:
[ה] ויתן אלהי אל־לבי ואקבצה את־החרים ואת־הסגנים ואת־העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו: פ
[ו] אלה׀ בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו:
[ז] הבאים עם־זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל: ס
[ח] בני פרעש אלפים מאה ושבעים ושנים: ס
[ט] בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים: ס
[י] בני ארח שש מאות חמשים ושנים: ס
[יא] בני־פחת מואב לבני ישוע ויואב אלפים ושמנה מאות שמנה עשר: ס
[יב] בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה: ס
[יג] בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה: ס
[יד] בני זכי שבע מאות וששים: ס
[טו] בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה: ס
[טז] בני בבי שש מאות עשרים ושמנה: ס
[יז] בני עזגד אלפים שלש מאות עשרים ושנים: ס
[יח] בני אדניקם שש מאות ששים ושבעה: ס
[יט] בני בגוי אלפים ששים ושבעה: ס
[כ] בני עדין שש מאות חמשים וחמשה: ס
[כא] בני־אטר לחזקיה תשעים ושמנה: ס
[כב] בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה: ס
[כג] בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה: ס
[כד] בני חריף מאה שנים עשר: ס
[כה] בני גבעון תשעים וחמשה: ס
[כו] אנשי בית־לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה: ס
[כז] אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה: ס
[כח] אנשי בית־עזמות ארבעים ושנים: ס
[כט] אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה: ס
[ל] אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד: ס
[לא] אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים: ס
[לב] אנשי בית־אל והעי מאה עשרים ושלשה: ס
[לג] אנשי נבו אחר חמשים ושנים: ס
[לד] בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה: ס
[לה] בני חרם שלש מאות ועשרים: ס
[לו] בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה: ס
[לז] בני־לד חדיד ואנו שבע מאות ועשרים ואחד: ס
[לח] בני סנאה שלשת אלפים תשע מאות ושלשים: פ
[לט] הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה: ס
[מ] בני אמר אלף חמשים ושנים: ס
[מא] בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה: ס
[מב] בני חרם אלף שבעה עשר: ס
[מג] הלוים בני־ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה: ס
[מד] המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה: ס
[מה] השערים בני־שלם בני־אטר בני־טלמן בני־עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה: פ
[מו] הנתינים בני־צחא בני־חשפא בני טבעות: ס
[מז] בני־קירס בני־סיעא בני פדון: ס
[מח] בני־לבנה בני־חגבא בני שלמי: ס
[מט] בני־חנן בני־גדל בני־גחר: ס
[נ] בני־ראיה בני־רצין בני נקודא: ס
[נא] בני־גזם בני־עזא בני פסח: ס
[נב] בני־בסי בני־מעונים בני נפושסים נפישסים: ס
[נג] בני־בקבוק בני־חקופא בני חרחור: ס
[נד] בני־בצלית בני־מחידא בני חרשא: ס
[נה] בני־ברקוס בני־סיסרא בני־תמח: ס
[נו] בני נציח בני חטיפא: ס
[נז] בני עבדי שלמה בני־סוטי בני־ספרת בני פרידא: ס
[נח] בני־יעלא בני־דרקון בני גדל: ס
[נט] בני שפטיה בני־חטיל ס בני פכרת הצביים בני אמון: ס

[ס] כל־הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים: פ
[סא] ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית־אבתם וזרעם אם מישראל הם: ס
[סב] בני־דליה בני־טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים: ס
[סג] ומן־הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על־שמם:
[סד] אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן־הכהנה:
[סה] ויאמר התרשתא להם אשר לא־יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותמים:
[סו] כל־הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש־מאות וששים:
[סז] מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה: ס
[סח] גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים:
[סט] ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות: ס
[ע] ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים:
[עא] ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמנים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה:
[עב] וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן־העם והנתינים וכל־ישראל בעריהם ס ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם: