פרק יד
[א] וישלח חירם חורם מלך־צר מלאכים אל־דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית:
[ב] וידע דויד כי־הכינו יהוה למלך על־ישראל כי־נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל: ס
[ג] ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות:
[ד] ואלה שמות הילודים אשר היו־לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה:
[ה] ויבחר ואלישוע ואלפלט:
[ו] ונגה ונפג ויפיע:
[ז] ואלישמע ובעלידע ואליפלט: פ
[ח] וישמעו פלשתים כי־נמשח דויד למלך על־כל־ישראל ויעלו כל־פלשתים לבקש את־דויד וישמע דויד ויצא לפניהם:
[ט] ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים:
[י] וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על־פלשתיים פלשתים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך:
[יא] ויעלו בבעל־פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את־אויבי בידי כפרץ מים על־כן קראו שם־המקום ההוא בעל פרצים:
[יב] ויעזבו שם את־אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש: פ
[יג] ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק:
[יד] וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים:
[טו] ויהי כשמעך את־קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי־יצא האלהים לפניך להכות את־מחנה פלשתים:
[טז] ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את־מחנה פלשתים מגבעון ועד־גזרה:
[יז] ויצא שם־דויד בכל־הארצות ויהוה נתן את־פחדו על־כל־הגוים: