פרק טו
[א] ויעש־לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט־לו אהל:
[ב] אז אמר דויד לא לשאת את־ארון האלהים כי אם־הלוים כי־בם׀ בחר יהוה לשאת את־ארון יהוה ולשרתו עד־עולם: פ
[ג] ויקהל דויד את־כל־ישראל אל־ירושלם להעלות את־ארון יהוה אל־מקומו אשר־הכין לו:
[ד] ויאסף דויד את־בני אהרן ואת־הלוים: ס
[ה] לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים: ס
[ו] לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים: ס
[ז] לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים: ס
[ח] לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים: ס
[ט] לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים: ס
[י] לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר: פ
[יא] ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב: ס
[יב] ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל־הכינותי לו:
[יג] כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי־לא דרשנהו כמשפט:
[יד] ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את־ארון יהוה אלהי ישראל:
[טו] וישאו בני־הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם: פ
[טז] ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את־אחיהם המשררים בכלי־שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים־בקול לשמחה: פ
[יז] ויעמידו הלוים את הימן בן־יואל ומן־אחיו אסף בן־ברכיהו ס ומן־בני מררי אחיהם איתן בן־קושיהו:

[יח] ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ׀ ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים:
[יט] והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע:
[כ] וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על־עלמות:
[כא] ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על־השמינית לנצח:
[כב] וכנניהו שר־הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא:
[כג] וברכיה ואלקנה שערים לארון:
[כד] ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים מחצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון:
[כה] ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את־ארון ברית־יהוה מן־בית עבד־אדם בשמחה: פ
[כו] ויהי בעזר האלהים את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה ויזבחו שבעה־פרים ושבעה אילים:
[כז] ודויד מכרבל׀ במעיל בוץ וכל־הלוים הנשאים את־הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל־דויד אפוד בד:
[כח] וכל־ישראל מעלים את־ארון ברית־יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות:
[כט] ויהי ארון ברית יהוה בא עד־עיר דויד ומיכל בת־שאול נשקפה׀ בעד החלון ותרא את־המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה: פ