פרק טז
[א] ויביאו את־ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה־לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים:
[ב] ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את־העם בשם יהוה:
[ג] ויחלק לכל־איש ישראל מאיש ועד־אשה לאיש ככר־לחם ואשפר ואשישה:
[ד] ויתן לפני ארון יהוה מן־הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל: ס
[ה] אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע:
[ו] ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית־האלהים:
[ז] ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד־אסף ואחיו: פ
[ח] הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו:
[ט] שירו לו זמרו־לו שיחו בכל־נפלאתיו:
[י] התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה:
[יא] דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד:
[יב] זכרו נפלאתיו אשר עשה מפתיו ומשפטי־פיהו:
[יג] זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו:
[יד] הוא יהוה אלהינו בכל־הארץ משפטיו:
[טו] זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור:
[טז] אשר כרת את־אברהם ושבועתו ליצחק:
[יז] ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם:
[יח] לאמר לך אתן ארץ־כנען חבל נחלתכם:
[יט] בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה:
[כ] ויתהלכו מגוי אל־גוי ומממלכה אל־עם אחר:
[כא] לא־הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים:
[כב] אל־תגעו במשיחי ובנביאי אל־תרעו: פ
[כג] שירו ליהוה כל־הארץ בשרו מיום־אל־יום ישועתו:
[כד] ספרו בגוים את־כבודו בכל־העמים נפלאתיו:
[כה] כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על־כל־אלהים:
[כו] כי כל־אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה:
[כז] הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו:
[כח] הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז:
[כט] הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת־קדש:
[ל] חילו מלפניו כל־הארץ אף־תכון תבל בל־תמוט:
[לא] ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך:
[לב] ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל־אשר־בו:
[לג] אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי־בא לשפוט את־הארץ:
[לד] הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו:
[לה] ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן־הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך:
[לו] ברוך יהוה אלהי ישראל מן־העולם ועד העלם ויאמרו כל־העם אמן והלל ליהוה: פ
[לז] ויעזב־שם לפני ארון ברית־יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר־יום ביומו:
[לח] ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ס ועבד אדם בן־ידיתון וחסה לשערים:

[לט] ואת׀ צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון:
[מ] להעלות עלות ליהוה על־מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל־הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על־ישראל:
[מא] ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו:
[מב] ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער:
[מג] וילכו כל־העם איש לביתו ויסב דויד לברך את־ביתו: פ