פרק יז
[א] ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל־נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית־יהוה תחת יריעות:
[ב] ויאמר נתן אל־דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך: ס
[ג] ויהי בלילה ההוא ויהי דבר־אלהים אל־נתן לאמר:
[ד] לך ואמרת אל־דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה־לי הבית לשבת:
[ה] כי לא ישבתי בבית מן־היום אשר העליתי את־ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל־אהל וממשכן:
[ו] בכל אשר־התהלכתי בכל־ישראל הדבר דברתי את־אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את־עמי לאמר למה לא־בניתם לי בית ארזים:
[ז] ועתה כה־תאמר לעבדי לדויד ס כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן־הנוה מן־אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל:

[ח] ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את־כל־אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ:
[ט] ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא־יוסיפו בני־עולה לבלתו כאשר בראשונה:
[י] ולמימים אשר צויתי שפטים על־עמי ישראל והכנעתי את־כל־אויביך ואגד לך ובית יבנה־לך יהוה:
[יא] והיה כי־מלאו ימיך ללכת עם־אבתיך והקימותי את־זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את־מלכותו:
[יב] הוא יבנה־לי בית וכננתי את־כסאו עד־עולם:
[יג] אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן וחסדי לא־אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך:
[יד] והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד־העולם וכסאו יהיה נכון עד־עולם:
[טו] ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל־דויד: פ
[טז] ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי־אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד־הלם:
[יז] ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על־בית־עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים:
[יח] מה־יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את־עבדך ואתה את־עבדך ידעת:
[יט] יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל־הגדולה הזאת להדיע את־כל־הגדלות:
[כ] יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר־שמענו באזנינו:
[כא] ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר־פדית ממצרים גוים:
[כב] ותתן את־עמך ישראל ׀ לך לעם עד־עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים:
[כג] ועתה יהוה הדבר אשר דברת על־עבדך ועל־ביתו יאמן עד־עולם ועשה כאשר דברת:
[כד] ויאמן ויגדל שמך עד־עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית־דויד עבדך נכון לפניך:
[כה] כי׀ אתה אלהי גלית את־אזן עבדך לבנות לו בית על־כן מצא עבדך להתפלל לפניך:
[כו] ועתה יהוה אתה־הוא האלהים ותדבר על־עבדך הטובה הזאת:
[כז] ועתה הואלת לברך את־בית עבדך להיות לעולם לפניך כי־אתה יהוה ברכת ומברך לעולם: פ