פרק כ
[א] ויהי לעת תשובת השנה לעת׀ צאת המלכים וינהג יואב את־חיל הצבא וישחת׀ את־ארץ בני־עמון ויבא ויצר את־רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את־רבה ויהרסה:
[ב] ויקח דויד את־עטרת־מלכם מעל ראשו וימצאה׀ משקל ככר־זהב ובה אבן יקרה ותהי על־ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד:
[ג] ואת־העם אשר־בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני־עמון וישב דויד וכל־העם ירושלם: ס
[ד] ויהי אחרי־כן ותעמד מלחמה בגזר עם־פלשתים אז הכה סבכי החשתי את־ספי מילידי הרפאים ויכנעו:
[ה] ותהי־עוד מלחמה את־פלשתים ויך אלחנן בן־יעור יעיר את־לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים: ס
[ו] ותהי־עוד מלחמה בגת ויהי׀ איש מדה ואצבעתיו שש־ושש עשרים וארבע וגם־הוא נולד להרפא:
[ז] ויחרף את־ישראל ויכהו יהונתן בן־שמעא אחי דויד:
[ח] אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד־דויד וביד־עבדיו: פ