פרק כב
[א] ויאמר דויד זה הוא בית יהוה האלהים וזה־מזבח לעלה לישראל: פ
[ב] ויאמר דויד לכנוס את־הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים:
[ג] וברזל ׀ לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות הכין דויד ונחשת לרב אין משקל:
[ד] ועצי ארזים לאין מספר כי־הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב לדויד: פ
[ה] ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל ׀ למעלה לשם ולתפארת לכל־הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו:
[ו] ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל: ס
[ז] ויאמר דויד לשלמה בנו בני אני היה עם־לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי:
[ח] ויהי עלי דבר־יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא־תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני:
[ט] הנה־בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והניחותי לו מכל־אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על־ישראל בימיו:
[י] הוא־יבנה בית לשמי והוא יהיה־לי לבן ואני־לו לאב והכינותי כסא מלכותו על־ישראל עד־עולם:
[יא] עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך:
[יב] אך יתן־לך יהוה שכל ובינה ויצוך על־ישראל ולשמור את־תורת יהוה אלהיך:
[יג] אז תצליח אם־תשמור לעשות את־החקים ואת־המשפטים אשר צוה יהוה את־משה על־ישראל חזק ואמץ אל־תירא ואל־תחת:
[יד] והנה בעניי הכינותי לבית־יהוה זהב ככרים מאה־אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף:
[טו] ועמך לרב עשי מלאכה חצבים וחרשי אבן ועץ וכל־חכם בכל־מלאכה:
[טז] לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך:
[יז] ויצו דויד לכל־שרי ישראל לעזר לשלמה בנו: ס
[יח] הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב כי׀ נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו:
[יט] עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את־מקדש יהוה האלהים להביא את־ארון ברית־יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם־יהוה: פ