פרק יב
[א] ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את־תורת יהוה וכל־ישראל עמו: פ
[ב] ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך־מצרים על־ירושלם כי מעלו ביהוה:
[ג] באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר־באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים:
[ד] וילכד את־ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד־ירושלם: ס
[ה] ושמעיה הנביא בא אל־רחבעם ושרי יהודה אשר־נאספו אל־ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה־אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף־אני עזבתי אתכם ביד־שישק:
[ו] ויכנעו שרי־ישראל והמלך ויאמרו צדיק ׀ יהוה:
[ז] ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר־יהוה אל־שמעיה ׀ לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא־תתך חמתי בירושלם ביד־שישק:
[ח] כי יהיו־לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות: ס
[ט] ויעל שישק מלך־מצרים על־ירושלם ויקח את־אצרות בית־יהוה ואת־אצרות בית המלך את־הכל לקח ויקח את־מגני הזהב אשר עשה שלמה:
[י] ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על־יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך:
[יא] ויהי מדי־בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל־תא הרצים:
[יב] ובהכנעו שב ממנו אף־יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים: ס
[יג] ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן־ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה׀ מלך בירושלם העיר אשר־בחר יהוה לשום את־שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית:
[יד] ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את־יהוה: ס
[טו] ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא־הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל־הימים:
[טז] וישכב רחבעם עם־אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו: פ