פרק טו
[א] ועזריהו בן־עודד היתה עליו רוח אלהים:
[ב] ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל־יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם־תדרשהו ימצא לכם ואם־תעזבהו יעזב אתכם: ס
[ג] וימים רבים לישראל ללא׀ אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה:
[ד] וישב בצר־לו על־יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם:
[ה] ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל־ישבי הארצות:
[ו] וכתתו גוי־בגוי ועיר בעיר כי־אלהים הממם בכל־צרה:
[ז] ואתם חזקו ואל־ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם: ס
[ח] וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל־ארץ יהודה ובנימן ומן־הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את־מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה:
[ט] ויקבץ את־כל־יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי־נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי־יהוה אלהיו עמו: פ
[י] ויקבצו ירושלם בחדש השלשי לשנת חמש־עשרה למלכות אסא:
[יא] ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן־השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים:
[יב] ויבאו בברית לדרוש את־יהוה אלהי אבותיהם בכל־לבבם ובכל־נפשם:
[יג] וכל אשר לא־ידרש ליהוה אלהי־ישראל יומת למן־קטן ועד־גדול למאיש ועד־אשה:
[יד] וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות:
[טו] וישמחו כל־יהודה על־השבועה כי בכל־לבבם נשבעו ובכל־רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב:
[טז] וגם־מעכה אם׀ אסא המלך הסירה מגבירה אשר־עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את־מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון:
[יז] והבמות לא־סרו מישראל רק לבב־אסא היה שלם כל־ימיו:
[יח] ויבא את־קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים:
[יט] ומלחמה לא היתה עד שנת־שלשים וחמש למלכות אסא: פ