פרק יט
[א] וישב יהושפט מלך־יהודה אל־ביתו בשלום לירושלם: ס
[ב] ויצא אל־פניו יהוא בן־חנני החזה ויאמר אל־המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב ובזאת עליך קצף מלפני יהוה:
[ג] אבל דברים טובים נמצאו עמך כי־בערת האשרות מן־הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים:
[ד] וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד־הר אפרים וישיבם אל־יהוה אלהי אבותיהם:
[ה] ויעמד שפטים בארץ בכל־ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר:
[ו] ויאמר אל־השפטים ראו מה־אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט:
[ז] ועתה יהי פחד־יהוה עליכם שמרו ועשו כי־אין עם־יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח־שחד:
[ח] וגם בירושלם העמיד יהושפט מן־הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם:
[ט] ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם:
[י] וכל־ריב אשר־יבוא עליכם מאחיכם׀ הישבים בעריהם בין־דם ׀ לדם בין־תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה־קצף עליכם ועל־אחיכם כה תעשון ולא תאשמו:
[יא] והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר־יהוה וזבדיהו בן־ישמעאל הנגיד לבית־יהודה לכל דבר־המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם־הטוב: פ