פרק כ
[א] ויהי אחרי־כן באו בני־מואב ובני עמון ועמהם ׀ מהעמונים על־יהושפט למלחמה:
[ב] ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי:
[ג] וירא ויתן יהושפט את־פניו לדרוש ליהוה ויקרא־צום על־כל־יהודה:
[ד] ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל־ערי יהודה באו לבקש את־יהוה:
[ה] ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה:
[ו] ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה־הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב:
[ז] הלא׀ אתה אלהינו הורשת את־ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם:
[ח] וישבו־בה ויבנו לך ׀ בה מקדש לשמך לאמר:
[ט] אם־תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע:
[י] ועתה הנה בני־עמון ומואב והר־שעיר אשר לא־נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום:
[יא] והנה־הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו:
[יב] אלהינו הלא תשפט־בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה־נעשה כי עליך עינינו:
[יג] וכל־יהודה עמדים לפני יהוה גם־טפם נשיהם ובניהם: ס
[יד] ויחזיאל בן־זכריהו בן־בניה בן־יעיאל בן־מתניה הלוי מן־בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל:
[טו] ויאמר הקשיבו כל־יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה־אמר יהוה לכם אתם אל־תיראו ואל־תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים:
[טז] מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל:
[יז] לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את־ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל־תיראו ואל־תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם:
[יח] ויקד יהושפט אפים ארצה וכל־יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה:
[יט] ויקמו הלוים מן־בני הקהתים ומן־בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה:
[כ] וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו:
[כא] ויועץ אל־העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת־קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו:
[כב] ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה ׀ מארבים על־בני עמון מואב והר־שעיר הבאים ליהודה וינגפו:
[כג] ויעמדו בני עמון ומואב על־ישבי הר־שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש־ברעהו למשחית:
[כד] ויהודה בא על־המצפה למדבר ויפנו אל־ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה:
[כה] ויבא יהושפט ועמו לבז את־שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את־השלל כי רב־הוא:
[כו] וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי־שם ברכו את־יהוה על־כן קראו את־שם המקום ההוא עמק ברכה עד־היום:
[כז] וישבו כל־איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל־ירושלם בשמחה כי־שמחם יהוה מאויביהם:
[כח] ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל־בית יהוה:
[כט] ויהי פחד אלהים על כל־ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל:
[ל] ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב: פ
[לא] וימלך יהושפט על־יהודה בן־שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת־שלחי:
[לב] וילך בדרך אביו אסא ולא־סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה:
[לג] אך הבמות לא־סרו ועוד העם לא־הכינו לבבם לאלהי אבתיהם:
[לד] ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן־חנני אשר העלה על־ספר מלכי ישראל:
[לה] ואחרי־כן אתחבר יהושפט מלך־יהודה עם אחזיה מלך־ישראל הוא הרשיע לעשות:
[לו] ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר:
[לז] ויתנבא אליעזר בן־דדוהו ממרשה על־יהושפט לאמר כהתחברך עם־אחזיהו פרץ יהוה את־מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל־תרשיש: