פרק כה
[א] בן־עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים:
[ב] ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם:
[ג] ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את־עבדיו המכים את־המלך אביו:
[ד] ואת־בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר־צוה יהוה לאמר לא־ימותו אבות על־בנים ובנים לא־ימותו על־אבות כי איש בחטאו ימותו:
[ה] ויקבץ אמציהו את־יהודה ויעמידם לבית־אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל־יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש־מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה:
[ו] וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר־כסף:
[ז] ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל־יבוא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם־ישראל כל בני אפרים:
[ח] כי אם־בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלהים לפני אויב כי יש־כח באלהים לעזור ולהכשיל:
[ט] ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה־לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה:
[י] ויבדילם אמציהו להגדוד אשר־בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי־אף: ס
[יא] ואמציהו התחזק וינהג את־עמו וילך גיא המלח ויך את־בני־שעיר עשרת אלפים:
[יב] ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש־הסלע וכלם נבקעו:
[יג] ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד־בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה: פ
[יד] ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את־אדומים ויבא את־אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר:
[טו] ויחר־אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את־אלהי העם אשר לא־הצילו את־עמם מידך:
[טז] ויהי׀ בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל־לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי־יעץ אלהים להשחיתך כי־עשית זאת ולא שמעת לעצתי: פ
[יז] ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל־יואש בן־יהואחז בן־יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים:
[יח] וישלח יואש מלך־ישראל אל־אמציהו מלך־יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמר תנה־את־בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את־החוח:
[יט] אמרת הנה הכית את־אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך:
[כ] ולא־שמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום:
[כא] ויעל יואש מלך־ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך־יהודה בבית שמש אשר ליהודה:
[כב] וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו:
[כג] ואת אמציהו מלך־יהודה בן־יואש בן־יהואחז תפש יואש מלך־ישראל בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד־שער הפונה ארבע מאות אמה:
[כד] וכל־הזהב והכסף ואת כל־הכלים הנמצאים בבית־האלהים עם־עבד אדום ואת־אוצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון: פ
[כה] ויחי אמציהו בן־יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן־יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה:
[כו] ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים הלא הנם כתובים על־ספר מלכי־יהודה וישראל:
[כז] ומעת אשר־סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם:
[כח] וישאהו על־הסוסים ויקברו אתו עם־אבתיו בעיר יהודה: