פרק כח
[א] בן־עשרים שנה אחז במלכו ושש־עשרה שנה מלך בירושלם ולא־עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו:
[ב] וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים:
[ג] והוא הקטיר בגיא בן־הנם ויבער את־בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל:
[ד] ויזבח ויקטר בבמות ועל־הגבעות ותחת כל־עץ רענן:
[ה] ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו־בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד־מלך ישראל נתן ויך־בו מכה גדולה: ס
[ו] ויהרג פקח בן־רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני־חיל בעזבם את־יהוה אלהי אבותם:
[ז] ויהרג זכרי׀ גבור אפרים את־מעשיהו בן־המלך ואת־עזריקם נגיד הבית ואת־אלקנה משנה המלך: ס
[ח] וישבו בני־ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם־שלל רב בזזו מהם ויביאו את־השלל לשמרון: ס
[ט] ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי־אבותיכם על־יהודה נתנם בידכם ותהרגו־בם בזעף עד לשמים הגיע:
[י] ועתה בני־יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק־אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם:
[יא] ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף־יהוה עליכם: ס
[יב] ויקמו אנשים מראשי בני־אפרים עזריהו בן־יהוחנן ברכיהו בן־משלמות ויחזקיהו בן־שלם ועמשא בן־חדלי על־הבאים מן־הצבא:
[יג] ויאמרו להם לא־תביאו את־השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על־חטאתנו ועל־אשמתנו כי־רבה אשמה לנו וחרון אף על־ישראל: ס
[יד] ויעזב החלוץ את־השביה ואת־הבזה לפני השרים וכל־הקהל:
[טו] ויקמו האנשים אשר־נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל־מערמיהם הלבישו מן־השלל וילבשם וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל־כושל ויביאום ירחו עיר־התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון: פ
[טז] בעת ההיא שלח המלך אחז על־מלכי אשור לעזר לו:
[יז] ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו־שבי:
[יח] ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את־בית־שמש ואת־אילון ואת־הגדרות ואת־שוכו ובנותיה ואת־תמנה ובנותיה ואת־גמזו ואת־בנתיה וישבו שם:
[יט] כי־הכניע יהוה את־יהודה בעבור אחז מלך־ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה:
[כ] ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו:
[כא] כי־חלק אחז את־בית יהוה ואת־בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו:
[כב] ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז:
[כג] ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי־ארם הם מעזרים אתם להם אזבח ויעזרוני והם היו־לו להכשילו ולכל־ישראל:
[כד] ויאסף אחז את־כלי בית־האלהים ויקצץ את־כלי בית־האלהים ויסגר את־דלתות בית־יהוה ויעש לו מזבחות בכל־פנה בירושלם:
[כה] ובכל־עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את־יהוה אלהי אבתיו:
[כו] ויתר דבריו וכל־דרכיו הראשנים והאחרונים הנם כתובים על־ספר מלכי־יהודה וישראל:
[כז] וישכב אחז עם־אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו: פ