פרק לב
[א] אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך־אשור ויבא ביהודה ויחן על־הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו:
[ב] וירא יחזקיהו כי־בא סנחריב ופניו למלחמה על־ירושלם:
[ג] ויועץ עם־שריו וגבריו לסתום את־מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו:
[ד] ויקבצו עם־רב ויסתמו את־כל־המעינות ואת־הנחל השוטף בתוך־הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים:
[ה] ויתחזק ויבן את־כל־החומה הפרוצה ויעל על־המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את־המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים:
[ו] ויתן שרי מלחמות על־העם ויקבצם אליו אל־רחוב שער העיר וידבר על־לבבם לאמר:
[ז] חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל־ההמון אשר־עמו כי־עמנו רב מעמו:
[ח] עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על־דברי יחזקיהו מלך־יהודה: פ
[ט] אחר זה שלח סנחריב מלך־אשור עבדיו ירושלימה והוא על־לכיש וכל־ממשלתו עמו על־יחזקיהו מלך יהודה ועל־כל־יהודה אשר בירושלם לאמר:
[י] כה אמר סנחריב מלך אשור על־מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם:
[יא] הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר יהוה אלהינו יצילנו מכף מלך אשור:
[יב] הלא־הוא יחזקיהו הסיר את־במתיו ואת־מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו:
[יג] הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את־ארצם מידי:
[יד] מי בכל־אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את־עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי:
[טו] ועתה אל־ישיא אתכם חזקיהו ואל־יסית אתכם כזאת ואל־תאמינו לו כי־לא יוכל כל־אלוה כל־גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא־יצילו אתכם מידי:
[טז] ועוד דברו עבדיו על־יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו:
[יז] וספרים כתב לחרף ליהוה אלהי ישראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גויי הארצות אשר לא־הצילו עמם מידי כן לא־יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי:
[יח] ויקראו בקול־גדול יהודית על־עם ירושלם אשר על־החומה ליראם ולבהלם למען ילכדו את־העיר:
[יט] וידברו אל־אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם: ס
[כ] ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן־אמוץ הנביא על־זאת ויזעקו השמים: ס
[כא] וישלח יהוה מלאך ויכחד כל־גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו ומיציאי מעיו שם הפילהו בחרב:
[כב] ויושע יהוה את־יחזקיהו ואת׀ ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך־אשור ומיד־כל וינהלם מסביב:
[כג] ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל־הגוים מאחרי־כן: פ
[כד] בימים ההם חלה יחזקיהו עד־למות ויתפלל אל־יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו:
[כה] ולא־כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל־יהודה וירושלם:
[כו] ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא ויושבי ירושלם ולא־בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו:
[כז] ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה־לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה:
[כח] ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל־בהמה ובהמה ועדרים לאורת:
[כט] וערים עשה לו ומקנה־צאן ובקר לרב כי נתן־לו אלהים רכוש רב מאד:
[ל] והוא יחזקיהו סתם את־מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה־מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל־מעשהו:
[לא] וכן במליצי׀ שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל־בלבבו:
[לב] ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו הנם כתובים בחזון ישעיהו בן־אמוץ הנביא על־ספר מלכי־יהודה וישראל:
[לג] וישכב יחזקיהו עם־אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני־דויד וכבוד עשו־לו במותו כל־יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו: פ