פרק ח
[א] ויהי מקץ׀ עשרים שנה אשר בנה שלמה את־בית יהוה ואת־ביתו:
[ב] והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את־בני ישראל:
[ג] וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה:
[ד] ויבן את־תדמר במדבר ואת כל־ערי המסכנות אשר בנה בחמת:
[ה] ויבן את־בית חורון העליון ואת־בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח:
[ו] ואת־בעלת ואת כל־ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל־ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת׀ כל־חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו:
[ז] כל־העם הנותר מן־החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה:
[ח] מן־בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא־כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה:
[ט] ומן־בני ישראל אשר לא־נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי־המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו: פ
[י] ואלה שרי הנציבים הנצבים אשר־למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם:
[יא] ואת־בת־פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה־לה כי אמר לא־תשב אשה לי בבית דויד מלך־ישראל כי־קדש המה אשר־באה־אליהם ארון יהוה: פ
[יב] אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם:
[יג] ובדבר־יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות:
[יד] ויעמד כמשפט דויד־אביו את־מחלקות הכהנים על־עבדתם והלוים על־משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר־יום ביומו והשערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש־האלהים:
[טו] ולא סרו מצות המלך על־הכהנים והלוים לכל־דבר ולאצרות:
[טז] ותכן כל־מלאכת שלמה עד־היום מוסד בית־יהוה ועד־כלתו שלם בית יהוה: ס
[יז] אז הלך שלמה לעציון־גבר ואל־אילות על־שפת הים בארץ אדום:
[יח] וישלח־לו חורם ביד־עבדיו אוניות אניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם־עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע־מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל־המלך שלמה: פ