פרק יב
[א] ותדבר מרים ואהרן במשה על־אדות האשה הכשית אשר לקח כי־אשה כשית לקח:
[ב] ויאמרו הרק אך־במשה דבר יהוה הלא גם־בנו דבר וישמע יהוה:
[ג] והאיש משה ענו עניו מאד מכל האדם אשר על־פני האדמה: ס
[ד] ויאמר יהוה פתאם אל־משה ואל־אהרן ואל־מרים צאו שלשתכם אל־אהל מועד ויצאו שלשתם:
[ה] וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם:
[ו] ויאמר שמעו־נא דברי אם־יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר־בו:
[ז] לא־כן עבדי משה בכל־ביתי נאמן הוא:
[ח] פה אל־פה אדבר־בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:
[ט] ויחר־אף יהוה בם וילך:
[י] והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל־מרים והנה מצרעת:
[יא] ויאמר אהרן אל־משה בי אדני אל־נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו:
[יב] אל־נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו:
[יג] ויצעק משה אל־יהוה לאמר אל נא רפא נא לה: פ
[מפטיר] [יד] ויאמר יהוה אל־משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף:
[טו] ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד־האסף מרים:
[טז] ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן: פ