פרק יג
{פרשת שלח} [א] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ב] שלח־לך אנשים ויתרו את־ארץ כנען אשר־אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם:
[ג] וישלח אתם משה ממדבר פארן על־פי יהוה כלם אנשים ראשי בני־ישראל המה:
[ד] ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן־זכור:
[ה] למטה שמעון שפט בן־חורי:
[ו] למטה יהודה כלב בן־יפנה:
[ז] למטה יששכר יגאל בן־יוסף:
[ח] למטה אפרים הושע בן־נון:
[ט] למטה בנימן פלטי בן־רפוא:
[י] למטה זבולן גדיאל בן־סודי:
[יא] למטה יוסף למטה מנשה גדי בן־סוסי:
[יב] למטה דן עמיאל בן־גמלי:
[יג] למטה אשר סתור בן־מיכאל:
[יד] למטה נפתלי נחבי בן־ופסי:
[טו] למטה גד גאואל בן־מכי:
[טז] אלה שמות האנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ ויקרא משה להושע בן־נון יהושע:
[יז] וישלח אתם משה לתור את־ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את־ההר:
[יח] וראיתם את־הארץ מה־הוא ואת־העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם־רב:
[יט] ומה הארץ אשר־הוא ישב בה הטובה הוא אם־רעה ומה הערים אשר־הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים:
[כ] ומה הארץ השמנה הוא אם־רזה היש־בה עץ אם־אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים:
[שני] [כא] ויעלו ויתרו את־הארץ ממדבר־צן עד־רחב לבא חמת:
[כב] ויעלו בנגב ויבא עד־חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים:
[כג] ויבאו עד־נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן־הרמנים ומן־התאנים:
[כד] למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר־כרתו משם בני ישראל:
[כה] וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום:
[כו] וילכו ויבאו אל־משה ואל־אהרן ואל־כל־עדת בני־ישראל אל־מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת־כל־העדה ויראום את־פרי הארץ:
[כז] ויספרו־לו ויאמרו באנו אל־הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה־פריה:
[כח] אפס כי־עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם־ילדי הענק ראינו שם:
[כט] עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על־הים ועל יד הירדן:
[ל] ויהס כלב את־העם אל־משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי־יכול נוכל לה:
[לא] והאנשים אשר־עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל־העם כי־חזק הוא ממנו:
[לב] ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל־בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל־העם אשר־ראינו בתוכה אנשי מדות:
[לג] ושם ראינו את־הנפילים בני ענק מן־הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם: