פרק יד
[א] ותשא כל־העדה ויתנו את־קולם ויבכו העם בלילה ההוא:
[ב] וילנו על־משה ועל־אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל־העדה לו־מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו־מתנו:
[ג] ולמה יהוה מביא אתנו אל־הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:
[ד] ויאמרו איש אל־אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:
[ה] ויפל משה ואהרן על־פניהם לפני כל־קהל עדת בני ישראל:
[ו] ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה מן־התרים את־הארץ קרעו בגדיהם:
[ז] ויאמרו אל־כל־עדת בני־ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד:
[שלישי] [ח] אם־חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל־הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר־הוא זבת חלב ודבש:
[ט] אך ביהוה אל־תמרדו ואתם אל־תיראו את־עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל־תיראם:
[י] ויאמרו כל־העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל־כל־בני ישראל: פ
[יא] ויאמר יהוה אל־משה עד־אנה ינאצני העם הזה ועד־אנה לא־יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:
[יב] אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי־גדול ועצום ממנו:
[יג] ויאמר משה אל־יהוה ושמעו מצרים כי־העלית בכחך את־העם הזה מקרבו:
[יד] ואמרו אל־יושב הארץ הזאת שמעו כי־אתה יהוה בקרב העם הזה אשר־עין בעין נראה׀ אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה:
[טו] והמתה את־העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר־שמעו את־שמעך לאמר:
[טז] מבלתי יכלת יהוה להביא את־העם הזה אל־הארץ אשר־נשבע להם וישחטם במדבר:
[יז] ועתה יגדל־נא כח אדני כאשר דברת לאמר:
[יח] יהוה ארך אפים ורב־חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על־בנים על־שלשים ועל־רבעים:
[יט] סלח־נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד־הנה:
[כ] ויאמר יהוה סלחתי כדברך:
[כא] ואולם חי־אני וימלא כבוד־יהוה את־כל־הארץ:
[כב] כי כל־האנשים הראים את־כבדי ואת־אתתי אשר־עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:
[כג] אם־יראו את־הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל־מנאצי לא יראוה:
[כד] ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל־הארץ אשר־בא שמה וזרעו יורשנה:
[כה] והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים־סוף: פ
[רביעי] [כו] וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר:
[כז] עד־מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את־תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי:
[כח] אמר אלהם חי־אני נאם־יהוה אם־לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם:
[כט] במדבר הזה יפלו פגריכם וכל־פקדיכם לכל־מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי:
[ל] אם־אתם תבאו אל־הארץ אשר נשאתי את־ידי לשכן אתכם בה כי אם־כלב בן־יפנה ויהושע בן־נון:
[לא] וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את־הארץ אשר מאסתם בה:
[לב] ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:
[לג] ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את־זנותיכם עד־תם פגריכם במדבר:
[לד] במספר הימים אשר־תרתם את־הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את־עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את־תנואתי:
[לה] אני יהוה דברתי אם־לא׀ זאת אעשה לכל־העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו:
[לו] והאנשים אשר־שלח משה לתור את־הארץ וישבו וילונו וילינו עליו את־כל־העדה להוציא דבה על־הארץ:
[לז] וימתו האנשים מוצאי דבת־הארץ רעה במגפה לפני יהוה:
[לח] ויהושע בן־נון וכלב בן־יפנה חיו מן־האנשים ההם ההלכים לתור את־הארץ:
[לט] וידבר משה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל ויתאבלו העם מאד:
[מ] וישכמו בבקר ויעלו אל־ראש־ההר לאמר הננו ועלינו אל־המקום אשר־אמר יהוה כי חטאנו:
[מא] ויאמר משה למה זה אתם עברים את־פי יהוה והוא לא תצלח:
[מב] אל־תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:
[מג] כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי־על־כן שבתם מאחרי יהוה ולא־יהיה יהוה עמכם:
[מד] ויעפלו לעלות אל־ראש ההר וארון ברית־יהוה ומשה לא־משו מקרב המחנה:
[מה] וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד־החרמה: פ