פרק יד
[א]
ותשא
כל־העדה
ויתנו
את־קולם
ויבכו
העם
בלילה
ההוא:
[ב]
וילנו
על־משה
ועל־אהרן
כל
בני
ישראל
ויאמרו
אלהם
כל־העדה
לו־מתנו
בארץ
מצרים
או
במדבר
הזה
לו־מתנו:
[ג]
ולמה
יהוה
מביא
אתנו
אל־הארץ
הזאת
לנפל
בחרב
נשינו
וטפנו
יהיו
לבז
הלוא
טוב
לנו
שוב
מצרימה:
[ד]
ויאמרו
איש
אל־אחיו
נתנה
ראש
ונשובה
מצרימה:
[ה]
ויפל
משה
ואהרן
על־פניהם
לפני
כל־קהל
עדת
בני
ישראל:
[ו]
ויהושע
בן־נון
וכלב
בן־יפנה
מן־התרים
את־הארץ
קרעו
בגדיהם:
[ז]
ויאמרו
אל־כל־עדת
בני־ישראל
לאמר
הארץ
אשר
עברנו
בה
לתור
אתה
טובה
הארץ
מאד
מאד:
[שלישי]
[ח]
אם־חפץ
בנו
יהוה
והביא
אתנו
אל־הארץ
הזאת
ונתנה
לנו
ארץ
אשר־הוא
זבת
חלב
ודבש:
[ט]
אך
ביהוה
אל־תמרדו
ואתם
אל־תיראו
את־עם
הארץ
כי
לחמנו
הם
סר
צלם
מעליהם
ויהוה
אתנו
אל־תיראם:
[י]
ויאמרו
כל־העדה
לרגום
אתם
באבנים
וכבוד
יהוה
נראה
באהל
מועד
אל־כל־בני
ישראל:
פ
[יא]
ויאמר
יהוה
אל־משה
עד־אנה
ינאצני
העם
הזה
ועד־אנה
לא־יאמינו
בי
בכל
האתות
אשר
עשיתי
בקרבו:
[יב]
אכנו
בדבר
ואורשנו
ואעשה
אתך
לגוי־גדול
ועצום
ממנו:
[יג]
ויאמר
משה
אל־יהוה
ושמעו
מצרים
כי־העלית
בכחך
את־העם
הזה
מקרבו:
[יד]
ואמרו
אל־יושב
הארץ
הזאת
שמעו
כי־אתה
יהוה
בקרב
העם
הזה
אשר־עין
בעין
נראה׀
אתה
יהוה
ועננך
עמד
עלהם
ובעמד
ענן
אתה
הלך
לפניהם
יומם
ובעמוד
אש
לילה:
[טו]
והמתה
את־העם
הזה
כאיש
אחד
ואמרו
הגוים
אשר־שמעו
את־שמעך
לאמר:
[טז]
מבלתי
יכלת
יהוה
להביא
את־העם
הזה
אל־הארץ
אשר־נשבע
להם
וישחטם
במדבר:
[יז]
ועתה
יגדל־נא
כח
אדני
כאשר
דברת
לאמר:
[יח]
יהוה
ארך
אפים
ורב־חסד
נשא
עון
ופשע
ונקה
לא
ינקה
פקד
עון
אבות
על־בנים
על־שלשים
ועל־רבעים:
[יט]
סלח־נא
לעון
העם
הזה
כגדל
חסדך
וכאשר
נשאתה
לעם
הזה
ממצרים
ועד־הנה:
[כ]
ויאמר
יהוה
סלחתי
כדברך:
[כא]
ואולם
חי־אני
וימלא
כבוד־יהוה
את־כל־הארץ:
[כב]
כי
כל־האנשים
הראים
את־כבדי
ואת־אתתי
אשר־עשיתי
במצרים
ובמדבר
וינסו
אתי
זה
עשר
פעמים
ולא
שמעו
בקולי:
[כג]
אם־יראו
את־הארץ
אשר
נשבעתי
לאבתם
וכל־מנאצי
לא
יראוה:
[כד]
ועבדי
כלב
עקב
היתה
רוח
אחרת
עמו
וימלא
אחרי
והביאתיו
אל־הארץ
אשר־בא
שמה
וזרעו
יורשנה:
[כה]
והעמלקי
והכנעני
יושב
בעמק
מחר
פנו
וסעו
לכם
המדבר
דרך
ים־סוף:
פ
[רביעי]
[כו]
וידבר
יהוה
אל־משה
ואל־אהרן
לאמר:
[כז]
עד־מתי
לעדה
הרעה
הזאת
אשר
המה
מלינים
עלי
את־תלנות
בני
ישראל
אשר
המה
מלינים
עלי
שמעתי:
[כח]
אמר
אלהם
חי־אני
נאם־יהוה
אם־לא
כאשר
דברתם
באזני
כן
אעשה
לכם:
[כט]
במדבר
הזה
יפלו
פגריכם
וכל־פקדיכם
לכל־מספרכם
מבן
עשרים
שנה
ומעלה
אשר
הלינתם
עלי:
[ל]
אם־אתם
תבאו
אל־הארץ
אשר
נשאתי
את־ידי
לשכן
אתכם
בה
כי
אם־כלב
בן־יפנה
ויהושע
בן־נון:
[לא]
וטפכם
אשר
אמרתם
לבז
יהיה
והביאתי
אתם
וידעו
את־הארץ
אשר
מאסתם
בה:
[לב]
ופגריכם
אתם
יפלו
במדבר
הזה:
[לג]
ובניכם
יהיו
רעים
במדבר
ארבעים
שנה
ונשאו
את־זנותיכם
עד־תם
פגריכם
במדבר:
[לד]
במספר
הימים
אשר־תרתם
את־הארץ
ארבעים
יום
יום
לשנה
יום
לשנה
תשאו
את־עונתיכם
ארבעים
שנה
וידעתם
את־תנואתי:
[לה]
אני
יהוה
דברתי
אם־לא׀
זאת
אעשה
לכל־העדה
הרעה
הזאת
הנועדים
עלי
במדבר
הזה
יתמו
ושם
ימתו:
[לו]
והאנשים
אשר־שלח
משה
לתור
את־הארץ
וישבו
וילונו
וילינו
עליו
את־כל־העדה
להוציא
דבה
על־הארץ:
[לז]
וימתו
האנשים
מוצאי
דבת־הארץ
רעה
במגפה
לפני
יהוה:
[לח]
ויהושע
בן־נון
וכלב
בן־יפנה
חיו
מן־האנשים
ההם
ההלכים
לתור
את־הארץ:
[לט]
וידבר
משה
את־הדברים
האלה
אל־כל־בני
ישראל
ויתאבלו
העם
מאד:
[מ]
וישכמו
בבקר
ויעלו
אל־ראש־ההר
לאמר
הננו
ועלינו
אל־המקום
אשר־אמר
יהוה
כי
חטאנו:
[מא]
ויאמר
משה
למה
זה
אתם
עברים
את־פי
יהוה
והוא
לא
תצלח:
[מב]
אל־תעלו
כי
אין
יהוה
בקרבכם
ולא
תנגפו
לפני
איביכם:
[מג]
כי
העמלקי
והכנעני
שם
לפניכם
ונפלתם
בחרב
כי־על־כן
שבתם
מאחרי
יהוה
ולא־יהיה
יהוה
עמכם:
[מד]
ויעפלו
לעלות
אל־ראש
ההר
וארון
ברית־יהוה
ומשה
לא־משו
מקרב
המחנה:
[מה]
וירד
העמלקי
והכנעני
הישב
בהר
ההוא
ויכום
ויכתום
עד־החרמה:
פ