פרק טז
{פרשת קרח} [א] ויקח קרח בן־יצהר בן־קהת בן־לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן־פלת בני ראובן:
[ב] ויקמו לפני משה ואנשים מבני־ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי־שם:
[ג] ויקהלו על־משה ועל־אהרן ויאמרו אלהם רב־לכם כי כל־העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על־קהל יהוה:
[ד] וישמע משה ויפל על־פניו:
[ה] וידבר אל־קרח ואל־כל־עדתו לאמר בקר וידע יהוה את־אשר־לו ואת־הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר־בו יקריב אליו:
[ו] זאת עשו קחו־לכם מחתות קרח וכל־עדתו:
[ז] ותנו בהן ׀ אש ושימו עליהן ׀ קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר־יבחר יהוה הוא הקדוש רב־לכם בני לוי:
[ח] ויאמר משה אל־קרח שמעו־נא בני לוי:
[ט] המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם:
[י] ויקרב אתך ואת־כל־אחיך בני־לוי אתך ובקשתם גם־כהנה:
[יא] לכן אתה וכל־עדתך הנעדים על־יהוה ואהרן מה־הוא כי תלונו תלינו עליו:
[יב] וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה:
[יג] המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי־תשתרר עלינו גם־השתרר:
[שני] [יד] אף לא אל־ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן־לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה:
[טו] ויחר למשה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם:
[טז] ויאמר משה אל־קרח אתה וכל־עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר:
[יז] וקחו׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו:
[יח] ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן:
[יט] ויקהל עליהם קרח את־כל־העדה אל־פתח אהל מועד וירא כבוד־יהוה אל־כל־העדה: ס
[שלישי] [כ] וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר:
[כא] הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע:
[כב] ויפלו על־פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל־בשר האיש אחד יחטא ועל כל־העדה תקצף: ס
[כג] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[כד] דבר אל־העדה לאמר העלו מסביב למשכן־קרח דתן ואבירם:
[כה] ויקם משה וילך אל־דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל:
[כו] וידבר אל־העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל־תגעו בכל־אשר להם פן־תספו בכל־חטאתם:
[כז] ויעלו מעל משכן־קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם:
[כח] ויאמר משה בזאת תדעון כי־יהוה שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי:
[כט] אם־כמות כל־האדם ימתון אלה ופקדת כל־האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני:
[ל] ואם־בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את־פיה ובלעה אתם ואת־כל־אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את־יהוה:
[לא] ויהי ככלתו לדבר את כל־הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם:
[לב] ותפתח הארץ את־פיה ותבלע אתם ואת־בתיהם ואת כל־האדם אשר לקרח ואת כל־הרכוש:
[לג] וירדו הם וכל־אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל:
[לד] וכל־ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן־תבלענו הארץ:
[לה] ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת: ס