פרק יח
[א]
ויאמר
יהוה
אל־אהרן
אתה
ובניך
ובית־אביך
אתך
תשאו
את־עון
המקדש
ואתה
ובניך
אתך
תשאו
את־עון
כהנתכם:
[ב]
וגם
את־אחיך
מטה
לוי
שבט
אביך
הקרב
אתך
וילוו
עליך
וישרתוך
ואתה
ובניך
אתך
לפני
אהל
העדת:
[ג]
ושמרו
משמרתך
ומשמרת
כל־האהל
אך
אל־כלי
הקדש
ואל־המזבח
לא
יקרבו
ולא־ימתו
גם־הם
גם־אתם:
[ד]
ונלוו
עליך
ושמרו
את־משמרת
אהל
מועד
לכל
עבדת
האהל
וזר
לא־יקרב
אליכם:
[ה]
ושמרתם
את
משמרת
הקדש
ואת
משמרת
המזבח
ולא־יהיה
עוד
קצף
על־בני
ישראל:
[ו]
ואני
הנה
לקחתי
את־אחיכם
הלוים
מתוך
בני
ישראל
לכם
מתנה
נתנים
ליהוה
לעבד
את־עבדת
אהל
מועד:
[ז]
ואתה
ובניך
אתך
תשמרו
את־כהנתכם
לכל־דבר
המזבח
ולמבית
לפרכת
ועבדתם
עבדת
מתנה
אתן
את־כהנתכם
והזר
הקרב
יומת:
פ
[ח]
וידבר
יהוה
אל־אהרן
ואני
הנה
נתתי
לך
את־משמרת
תרומתי
לכל־קדשי
בני־ישראל
לך
נתתים
למשחה
ולבניך
לחק־עולם:
[ט]
זה־יהיה
לך
מקדש
הקדשים
מן־האש
כל־קרבנם
לכל־מנחתם
ולכל־חטאתם
ולכל־אשמם
אשר
ישיבו
לי
קדש
קדשים
לך
הוא
ולבניך:
[י]
בקדש
הקדשים
תאכלנו
כל־זכר
יאכל
אתו
קדש
יהיה־לך:
[יא]
וזה־לך
תרומת
מתנם
לכל־תנופת
בני
ישראל
לך
נתתים
ולבניך
ולבנתיך
אתך
לחק־עולם
כל־טהור
בביתך
יאכל
אתו:
[יב]
כל
חלב
יצהר
וכל־חלב
תירוש
ודגן
ראשיתם
אשר־יתנו
ליהוה
לך
נתתים:
[יג]
בכורי
כל־אשר
בארצם
אשר־יביאו
ליהוה
לך
יהיה
כל־טהור
בביתך
יאכלנו:
[יד]
כל־חרם
בישראל
לך
יהיה:
[טו]
כל־פטר
רחם
לכל־בשר
אשר־יקריבו
ליהוה
באדם
ובבהמה
יהיה־לך
אך׀
פדה
תפדה
את
בכור
האדם
ואת
בכור־הבהמה
הטמאה
תפדה:
[טז]
ופדויו
מבן־חדש
תפדה
בערכך
כסף
חמשת
שקלים
בשקל
הקדש
עשרים
גרה
הוא:
[יז]
אך
בכור־שור
או־בכור
כשב
או־בכור
עז
לא
תפדה
קדש
הם
את־דמם
תזרק
על־המזבח
ואת־חלבם
תקטיר
אשה
לריח
ניחח
ליהוה:
[יח]
ובשרם
יהיה־לך
כחזה
התנופה
וכשוק
הימין
לך
יהיה:
[יט]
כל׀
תרומת
הקדשים
אשר
ירימו
בני־ישראל
ליהוה
נתתי
לך
ולבניך
ולבנתיך
אתך
לחק־עולם
ברית
מלח
עולם
הוא
לפני
יהוה
לך
ולזרעך
אתך:
[כ]
ויאמר
יהוה
אל־אהרן
בארצם
לא
תנחל
וחלק
לא־יהיה
לך
בתוכם
אני
חלקך
ונחלתך
בתוך
בני
ישראל:
ס
[שביעי]
[כא]
ולבני
לוי
הנה
נתתי
כל־מעשר
בישראל
לנחלה
חלף
עבדתם
אשר־הם
עבדים
את־עבדת
אהל
מועד:
[כב]
ולא־יקרבו
עוד
בני
ישראל
אל־אהל
מועד
לשאת
חטא
למות:
[כג]
ועבד
הלוי
הוא
את־עבדת
אהל
מועד
והם
ישאו
עונם
חקת
עולם
לדרתיכם
ובתוך
בני
ישראל
לא
ינחלו
נחלה:
[כד]
כי
את־מעשר
בני־ישראל
אשר
ירימו
ליהוה
תרומה
נתתי
ללוים
לנחלה
על־כן
אמרתי
להם
בתוך
בני
ישראל
לא
ינחלו
נחלה:
פ
[כה]
וידבר
יהוה
אל־משה
לאמר:
[כו]
ואל־הלוים
תדבר
ואמרת
אלהם
כי־תקחו
מאת
בני־ישראל
את־המעשר
אשר
נתתי
לכם
מאתם
בנחלתכם
והרמתם
ממנו
תרומת
יהוה
מעשר
מן־המעשר:
[כז]
ונחשב
לכם
תרומתכם
כדגן
מן־הגרן
וכמלאה
מן־היקב:
[כח]
כן
תרימו
גם־אתם
תרומת
יהוה
מכל
מעשרתיכם
אשר
תקחו
מאת
בני
ישראל
ונתתם
ממנו
את־תרומת
יהוה
לאהרן
הכהן:
[כט]
מכל
מתנתיכם
תרימו
את
כל־תרומת
יהוה
מכל־חלבו
את־מקדשו
ממנו:
[מפטיר]
[ל]
ואמרת
אלהם
בהרימכם
את־חלבו
ממנו
ונחשב
ללוים
כתבואת
גרן
וכתבואת
יקב:
[לא]
ואכלתם
אתו
בכל־מקום
אתם
וביתכם
כי־שכר
הוא
לכם
חלף
עבדתכם
באהל
מועד:
[לב]
ולא־תשאו
עליו
חטא
בהרימכם
את־חלבו
ממנו
ואת־קדשי
בני־ישראל
לא
תחללו
ולא
תמותו:
פ