פרק כ
[א] ויבאו בני־ישראל כל־העדה מדבר־צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם:
[ב] ולא־היה מים לעדה ויקהלו על־משה ועל־אהרן:
[ג] וירב העם עם־משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה:
[ד] ולמה הבאתם את־קהל יהוה אל־המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו:
[ה] ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל־המקום הרע הזה לא׀ מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות:
[ו] ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל־פתח אהל מועד ויפלו על־פניהם וירא כבוד־יהוה אליהם: פ
[שלישי] [ז] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ח] קח את־המטה והקהל את־העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל־הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן־הסלע והשקית את־העדה ואת־בעירם:
[ט] ויקח משה את־המטה מלפני יהוה כאשר צוהו:
[י] ויקהלו משה ואהרן את־הקהל אל־פני הסלע ויאמר להם שמעו־נא המרים המן־הסלע הזה נוציא לכם מים:
[יא] וירם משה את־ידו ויך את־הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: ס
[יב] ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן יען לא־האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את־הקהל הזה אל־הארץ אשר־נתתי להם:
[יג] המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה ויקדש בם: ס
[רביעי] [יד] וישלח משה מלאכים מקדש אל־מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאתנו:
[טו] וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו:
[טז] ונצעק אל־יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך:
[יז] נעברה־נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר־נעבר גבלך:
[יח] ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן־בחרב אצא לקראתך:
[יט] ויאמרו אליו בני־ישראל במסלה נעלה ואם־מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין־דבר ברגלי אעברה:
[כ] ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה:
[כא] וימאן ׀ אדום נתן את־ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו: פ
[חמישי] [כב] ויסעו מקדש ויבאו בני־ישראל כל־העדה הר ההר:
[כג] ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן בהר ההר על־גבול ארץ־אדום לאמר:
[כד] יאסף אהרן אל־עמיו כי לא יבא אל־הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר־מריתם את־פי למי מריבה:
[כה] קח את־אהרן ואת־אלעזר בנו והעל אתם הר ההר:
[כו] והפשט את־אהרן את־בגדיו והלבשתם את־אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם:
[כז] ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל־הר ההר לעיני כל־העדה:
[כח] ויפשט משה את־אהרן את־בגדיו וילבש אתם את־אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן־ההר:
[כט] ויראו כל־העדה כי גוע אהרן ויבכו את־אהרן שלשים יום כל בית ישראל: ס