פרק כג
[א] ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים:
[ב] ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח:
[ג] ויאמר בלעם לבלק התיצב על־עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה־יראני והגדתי לך וילך שפי:
[ד] ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח:
[ה] וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר:
[ו] וישב אליו והנה נצב על־עלתו הוא וכל־שרי מואב:
[ז] וישא משלו ויאמר מן־ארם ינחני בלק מלך־מואב מהררי־קדם לכה ארה־לי יעקב ולכה זעמה ישראל:
[ח] מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה:
[ט] כי־מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן־עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב:
[י] מי מנה עפר יעקב ומספר את־רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו:
[יא] ויאמר בלק אל־בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך:
[יב] ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר:
[חמישי] [יג] ויאמר אליו בלק לך־לכה־נא אתי אל־מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משם:
[יד] ויקחהו שדה צפים אל־ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח:
[טו] ויאמר אל־בלק התיצב כה על־עלתך ואנכי אקרה כה:
[טז] ויקר יהוה אל־בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל־בלק וכה תדבר:
[יז] ויבא אליו והנו נצב על־עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה־דבר יהוה:
[יח] וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר:
[יט] לא איש אל ויכזב ובן־אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה:
[כ] הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה:
[כא] לא־הביט און ביעקב ולא־ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו:
[כב] אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו:
[כג] כי לא־נחש ביעקב ולא־קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה־פעל אל:
[כד] הן־עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד־יאכל טרף ודם־חללים ישתה:
[כה] ויאמר בלק אל־בלעם גם־קב לא תקבנו גם־ברך לא תברכנו:
[כו] ויען בלעם ויאמר אל־בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר־ידבר יהוה אתו אעשה:
[ששי] [כז] ויאמר בלק אל־בלעם לכה־נא אקחך אל־מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם:
[כח] ויקח בלק את־בלעם ראש הפעור הנשקף על־פני הישימן:
[כט] ויאמר בלעם אל־בלק בנה־לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם:
[ל] ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח: