פרק כג
[א]
ויאמר
בלעם
אל־בלק
בנה־לי
בזה
שבעה
מזבחת
והכן
לי
בזה
שבעה
פרים
ושבעה
אילים:
[ב]
ויעש
בלק
כאשר
דבר
בלעם
ויעל
בלק
ובלעם
פר
ואיל
במזבח:
[ג]
ויאמר
בלעם
לבלק
התיצב
על־עלתך
ואלכה
אולי
יקרה
יהוה
לקראתי
ודבר
מה־יראני
והגדתי
לך
וילך
שפי:
[ד]
ויקר
אלהים
אל־בלעם
ויאמר
אליו
את־שבעת
המזבחת
ערכתי
ואעל
פר
ואיל
במזבח:
[ה]
וישם
יהוה
דבר
בפי
בלעם
ויאמר
שוב
אל־בלק
וכה
תדבר:
[ו]
וישב
אליו
והנה
נצב
על־עלתו
הוא
וכל־שרי
מואב:
[ז]
וישא
משלו
ויאמר
מן־ארם
ינחני
בלק
מלך־מואב
מהררי־קדם
לכה
ארה־לי
יעקב
ולכה
זעמה
ישראל:
[ח]
מה
אקב
לא
קבה
אל
ומה
אזעם
לא
זעם
יהוה:
[ט]
כי־מראש
צרים
אראנו
ומגבעות
אשורנו
הן־עם
לבדד
ישכן
ובגוים
לא
יתחשב:
[י]
מי
מנה
עפר
יעקב
ומספר
את־רבע
ישראל
תמת
נפשי
מות
ישרים
ותהי
אחריתי
כמהו:
[יא]
ויאמר
בלק
אל־בלעם
מה
עשית
לי
לקב
איבי
לקחתיך
והנה
ברכת
ברך:
[יב]
ויען
ויאמר
הלא
את
אשר
ישים
יהוה
בפי
אתו
אשמר
לדבר:
[חמישי]
[יג]
ויאמר
אליו
בלק
לך־לכה־נא
אתי
אל־מקום
אחר
אשר
תראנו
משם
אפס
קצהו
תראה
וכלו
לא
תראה
וקבנו־לי
משם:
[יד]
ויקחהו
שדה
צפים
אל־ראש
הפסגה
ויבן
שבעה
מזבחת
ויעל
פר
ואיל
במזבח:
[טו]
ויאמר
אל־בלק
התיצב
כה
על־עלתך
ואנכי
אקרה
כה:
[טז]
ויקר
יהוה
אל־בלעם
וישם
דבר
בפיו
ויאמר
שוב
אל־בלק
וכה
תדבר:
[יז]
ויבא
אליו
והנו
נצב
על־עלתו
ושרי
מואב
אתו
ויאמר
לו
בלק
מה־דבר
יהוה:
[יח]
וישא
משלו
ויאמר
קום
בלק
ושמע
האזינה
עדי
בנו
צפר:
[יט]
לא
איש
אל
ויכזב
ובן־אדם
ויתנחם
ההוא
אמר
ולא
יעשה
ודבר
ולא
יקימנה:
[כ]
הנה
ברך
לקחתי
וברך
ולא
אשיבנה:
[כא]
לא־הביט
און
ביעקב
ולא־ראה
עמל
בישראל
יהוה
אלהיו
עמו
ותרועת
מלך
בו:
[כב]
אל
מוציאם
ממצרים
כתועפת
ראם
לו:
[כג]
כי
לא־נחש
ביעקב
ולא־קסם
בישראל
כעת
יאמר
ליעקב
ולישראל
מה־פעל
אל:
[כד]
הן־עם
כלביא
יקום
וכארי
יתנשא
לא
ישכב
עד־יאכל
טרף
ודם־חללים
ישתה:
[כה]
ויאמר
בלק
אל־בלעם
גם־קב
לא
תקבנו
גם־ברך
לא
תברכנו:
[כו]
ויען
בלעם
ויאמר
אל־בלק
הלא
דברתי
אליך
לאמר
כל
אשר־ידבר
יהוה
אתו
אעשה:
[ששי]
[כז]
ויאמר
בלק
אל־בלעם
לכה־נא
אקחך
אל־מקום
אחר
אולי
יישר
בעיני
האלהים
וקבתו
לי
משם:
[כח]
ויקח
בלק
את־בלעם
ראש
הפעור
הנשקף
על־פני
הישימן:
[כט]
ויאמר
בלעם
אל־בלק
בנה־לי
בזה
שבעה
מזבחת
והכן
לי
בזה
שבעה
פרים
ושבעה
אילם:
[ל]
ויעש
בלק
כאשר
אמר
בלעם
ויעל
פר
ואיל
במזבח: