פרק כז
[א] ותקרבנה בנות צלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה למשפחת מנשה בן־יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה:
[ב] ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל־העדה פתח אהל־מועד לאמר:
[ג] אבינו מת במדבר והוא לא־היה בתוך העדה הנועדים על־יהוה בעדת־קרח כי־בחטאו מת ובנים לא־היו לו:
[ד] למה יגרע שם־אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה־לנו אחזה בתוך אחי אבינו:
[ה] ויקרב משה את־משפטן לפני יהוה: פ
[רביעי] [ו] ויאמר יהוה אל־משה לאמר:
[ז] כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את־נחלת אביהן להן:
[ח] ואל־בני ישראל תדבר לאמר איש כי־ימות ובן אין לו והעברתם את־נחלתו לבתו:
[ט] ואם־אין לו בת ונתתם את־נחלתו לאחיו:
[י] ואם־אין לו אחים ונתתם את־נחלתו לאחי אביו:
[יא] ואם־אין אחים לאביו ונתתם את־נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את־משה: פ
[יב] ויאמר יהוה אל־משה עלה אל־הר העברים הזה וראה את־הארץ אשר נתתי לבני ישראל:
[יג] וראיתה אתה ונאספת אל־עמיך גם־אתה כאשר נאסף אהרן אחיך:
[יד] כאשר מריתם פי במדבר־צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי־מריבת קדש מדבר־צן: ס
[טו] וידבר משה אל־יהוה לאמר:
[טז] יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל־בשר איש על־העדה:
[יז] אשר־יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין־להם רעה:
[יח] ויאמר יהוה אל־משה קח־לך את־יהושע בן־נון איש אשר־רוח בו וסמכת את־ידך עליו:
[יט] והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה וצויתה אתו לעיניהם:
[כ] ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל־עדת בני ישראל:
[כא] ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על־פיו יצאו ועל־פיו יבאו הוא וכל־בני־ישראל אתו וכל־העדה:
[כב] ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את־יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל־העדה:
[כג] ויסמך את־ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד־משה: פ