פרק לד
[א]
וידבר
יהוה
אל־משה
לאמר:
[ב]
צו
את־בני
ישראל
ואמרת
אלהם
כי־אתם
באים
אל־הארץ
כנען
זאת
הארץ
אשר
תפל
לכם
בנחלה
ארץ
כנען
לגבלתיה:
[ג]
והיה
לכם
פאת־נגב
ממדבר־צן
על־ידי
אדום
והיה
לכם
גבול
נגב
מקצה
ים־המלח
קדמה:
[ד]
ונסב
לכם
הגבול
מנגב
למעלה
עקרבים
ועבר
צנה
והיה
והיו
תוצאתיו
מנגב
לקדש
ברנע
ויצא
חצר־אדר
ועבר
עצמנה:
[ה]
ונסב
הגבול
מעצמון
נחלה
מצרים
והיו
תוצאתיו
הימה:
[ו]
וגבול
ים
והיה
לכם
הים
הגדול
וגבול
זה־יהיה
לכם
גבול
ים:
[ז]
וזה־יהיה
לכם
גבול
צפון
מן־הים
הגדל
תתאו
לכם
הר
ההר:
[ח]
מהר
ההר
תתאו
לבא
חמת
והיו
תוצאת
הגבל
צדדה:
[ט]
ויצא
הגבל
זפרנה
והיו
תוצאתיו
חצר
עינן
זה־יהיה
לכם
גבול
צפון:
[י]
והתאויתם
לכם
לגבול
קדמה
מחצר
עינן
שפמה:
[יא]
וירד
הגבל
משפם
הרבלה
מקדם
לעין
וירד
הגבל
ומחה
על־כתף
ים־כנרת
קדמה:
[יב]
וירד
הגבול
הירדנה
והיו
תוצאתיו
ים
המלח
זאת
תהיה
לכם
הארץ
לגבלתיה
סביב:
[יג]
ויצו
משה
את־בני
ישראל
לאמר
זאת
הארץ
אשר
תתנחלו
אתה
בגורל
אשר
צוה
יהוה
לתת
לתשעת
המטות
וחצי
המטה:
[יד]
כי
לקחו
מטה
בני
הראובני
לבית
אבתם
ומטה
בני־הגדי
לבית
אבתם
וחצי
מטה
מנשה
לקחו
נחלתם:
[טו]
שני
המטות
וחצי
המטה
לקחו
נחלתם
מעבר
לירדן
ירחו
קדמה
מזרחה:
פ
[רביעי]
[טז]
וידבר
יהוה
אל־משה
לאמר:
[יז]
אלה
שמות
האנשים
אשר־ינחלו
לכם
את־הארץ
אלעזר
הכהן
ויהושע
בן־נון:
[יח]
ונשיא
אחד
נשיא
אחד
ממטה
תקחו
לנחל
את־הארץ:
[יט]
ואלה
שמות
האנשים
למטה
יהודה
כלב
בן־יפנה:
[כ]
ולמטה
בני
שמעון
שמואל
בן־עמיהוד:
[כא]
למטה
בנימן
אלידד
בן־כסלון:
[כב]
ולמטה
בני־דן
נשיא
בקי
בן־יגלי:
[כג]
לבני
יוסף
למטה
בני־מנשה
נשיא
חניאל
בן־אפד:
[כד]
ולמטה
בני־אפרים
נשיא
קמואל
בן־שפטן:
[כה]
ולמטה
בני־זבולן
נשיא
אליצפן
בן־פרנך:
[כו]
ולמטה
בני־יששכר
נשיא
פלטיאל
בן־עזן:
[כז]
ולמטה
בני־אשר
נשיא
אחיהוד
בן־שלמי:
[כח]
ולמטה
בני־נפתלי
נשיא
פדהאל
בן־עמיהוד:
[כט]
אלה
אשר
צוה
יהוה
לנחל
את־בני־ישראל
בארץ
כנען:
פ