פרק לד
[א] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ב] צו את־בני ישראל ואמרת אלהם כי־אתם באים אל־הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה:
[ג] והיה לכם פאת־נגב ממדבר־צן על־ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים־המלח קדמה:
[ד] ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה והיו תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר־אדר ועבר עצמנה:
[ה] ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה:
[ו] וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה־יהיה לכם גבול ים:
[ז] וזה־יהיה לכם גבול צפון מן־הים הגדל תתאו לכם הר ההר:
[ח] מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה:
[ט] ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה־יהיה לכם גבול צפון:
[י] והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה:
[יא] וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על־כתף ים־כנרת קדמה:
[יב] וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב:
[יג] ויצו משה את־בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה:
[יד] כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני־הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם:
[טו] שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה: פ
[רביעי] [טז] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[יז] אלה שמות האנשים אשר־ינחלו לכם את־הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן־נון:
[יח] ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את־הארץ:
[יט] ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן־יפנה:
[כ] ולמטה בני שמעון שמואל בן־עמיהוד:
[כא] למטה בנימן אלידד בן־כסלון:
[כב] ולמטה בני־דן נשיא בקי בן־יגלי:
[כג] לבני יוסף למטה בני־מנשה נשיא חניאל בן־אפד:
[כד] ולמטה בני־אפרים נשיא קמואל בן־שפטן:
[כה] ולמטה בני־זבולן נשיא אליצפן בן־פרנך:
[כו] ולמטה בני־יששכר נשיא פלטיאל בן־עזן:
[כז] ולמטה בני־אשר נשיא אחיהוד בן־שלמי:
[כח] ולמטה בני־נפתלי נשיא פדהאל בן־עמיהוד:
[כט] אלה אשר צוה יהוה לנחל את־בני־ישראל בארץ כנען: פ