פרק לה
[חמישי] [א] וידבר יהוה אל־משה בערבת מואב על־ירדן ירחו לאמר:
[ב] צו את־בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים:
[ג] והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם:
[ד] ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב:
[ה] ומדתם מחוץ לעיר את־פאת־קדמה אלפים באמה ואת־פאת־נגב אלפים באמה ואת־פאת־ים׀ אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים:
[ו] ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש־ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר:
[ז] כל־הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת־מגרשיהן:
[ח] והערים אשר תתנו מאחזת בני־ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים: פ
[ששי] [ט] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[י] דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את־הירדן ארצה כנען:
[יא] והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה־נפש בשגגה:
[יב] והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד־עמדו לפני העדה למשפט:
[יג] והערים אשר תתנו שש־ערי מקלט תהיינה לכם:
[יד] את׀ שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה:
[טו] לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש־הערים האלה למקלט לנוס שמה כל־מכה־נפש בשגגה:
[טז] ואם־בכלי ברזל ׀ הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
[יז] ואם באבן יד אשר־ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
[יח] או בכלי עץ־יד אשר־ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:
[יט] גאל הדם הוא ימית את־הרצח בפגעו־בו הוא ימתנו:
[כ] ואם־בשנאה יהדפנו או־השליך עליו בצדיה וימת:
[כא] או באיבה הכהו בידו וימת מות־יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את־הרצח בפגעו־בו:
[כב] ואם־בפתע בלא־איבה הדפו או־השליך עליו כל־כלי בלא צדיה:
[כג] או בכל־אבן אשר־ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא־אויב לו ולא מבקש רעתו:
[כד] ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה:
[כה] והצילו העדה את־הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל־עיר מקלטו אשר־נס שמה וישב בה עד־מות הכהן הגדל אשר־משח אתו בשמן הקדש:
[כו] ואם־יצא יצא הרצח את־גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה:
[כז] ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את־הרצח אין לו דם:
[כח] כי בעיר מקלטו ישב עד־מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל־ארץ אחזתו:
[כט] והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם:
[ל] כל־מכה־נפש לפי עדים ירצח את־הרצח ועד אחד לא־יענה בנפש למות:
[לא] ולא־תקחו כפר לנפש רצח אשר־הוא רשע למות כי־מות יומת:
[לב] ולא־תקחו כפר לנוס אל־עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד־מות הכהן:
[לג] ולא־תחניפו את־הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את־הארץ ולארץ לא־יכפר לדם אשר שפך־בה כי־אם בדם שפכו:
[לד] ולא תטמא את־הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל: פ