פרק ד
[שביעי] [א] וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר:
[ב] נשא את־ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם:
[ג] מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד:
[ד] זאת עבדת בני־קהת באהל מועד קדש הקדשים:
[ה] ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו־בה את ארן העדת:
[ו] ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד־כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו:
[ז] ועל׀ שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את־הקערת ואת־הכפת ואת־המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה:
[ח] ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את־בדיו:
[ט] ולקחו׀ בגד תכלת וכסו את־מנרת המאור ואת־נרתיה ואת־מלקחיה ואת־מחתתיה ואת כל־כלי שמנה אשר ישרתו־לה בהם:
[י] ונתנו אתה ואת־כל־כליה אל־מכסה עור תחש ונתנו על־המוט:
[יא] ועל׀ מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את־בדיו:
[יב] ולקחו את־כל־כלי השרת אשר ישרתו־בם בקדש ונתנו אל־בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על־המוט:
[יג] ודשנו את־המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן:
[יד] ונתנו עליו את־כל־כליו אשר ישרתו עליו בהם את־המחתת את־המזלגת ואת־היעים ואת־המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו:
[טו] וכלה אהרן־ובניו לכסת את־הקדש ואת־כל־כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי־כן יבאו בני־קהת לשאת ולא־יגעו אל־הקדש ומתו אלה משא בני־קהת באהל מועד:
[טז] ופקדת אלעזר׀ בן־אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל־המשכן וכל־אשר־בו בקדש ובכליו: פ
[מפטיר] [יז] וידבר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר:
[יח] אל־תכריתו את־שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים:
[יט] וזאת׀ עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את־קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על־עבדתו ואל־משאו:
[כ] ולא־יבאו לראות כבלע את־הקדש ומתו: פ
{פרשת נשא} [כא] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[כב] נשא את־ראש בני גרשון גם־הם לבית אבתם למשפחתם:
[כג] מבן שלשים שנה ומעלה עד בן־חמשים שנה תפקד אותם כל־הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד:
[כד] זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא:
[כה] ונשאו את־יריעת המשכן ואת־אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר־עליו מלמעלה ואת־מסך פתח אהל מועד:
[כו] ואת קלעי החצר ואת־מסך׀ פתח׀ שער החצר אשר על־המשכן ועל־המזבח סביב ואת מיתריהם ואת־כל־כלי עבדתם ואת כל־אשר יעשה להם ועבדו:
[כז] על־פי אהרן ובניו תהיה כל־עבדת בני הגרשני לכל־משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל־משאם:
[כח] זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן־אהרן הכהן: ס
[כט] בני מררי למשפחתם לבית־אבתם תפקד אתם:
[ל] מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה תפקדם כל־הבא לצבא לעבד את־עבדת אהל מועד:
[לא] וזאת משמרת משאם לכל־עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו:
[לב] ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל־כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את־כלי משמרת משאם:
[לג] זאת עבדת משפחת בני מררי לכל־עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן־אהרן הכהן:
[לד] ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את־בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם:
[לה] מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
[לו] ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים:
[לז] אלה פקודי משפחת הקהתי כל־העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה ביד־משה: ס
[שני] [לח] ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם:
[לט] מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
[מ] ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים:
[מא] אלה פקודי משפחת בני גרשון כל־העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה:
[מב] ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם:
[מג] מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לצבא לעבדה באהל מועד:
[מד] ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים:
[מה] אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על־פי יהוה ביד־משה:
[מו] כל־הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את־הלוים למשפחתם ולבית אבתם:
[מז] מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן־חמשים שנה כל־הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד:
[מח] ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים:
[מט] על־פי יהוה פקד אותם ביד־משה איש איש על־עבדתו ועל־משאו ופקדיו אשר־צוה יהוה את־משה: פ