פרק ח
{פרשת בהעלתך} [א] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ב] דבר אל־אהרן ואמרת אליו בהעלתך את־הנרת אל־מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות:
[ג] ויעש כן אהרן אל־מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את־משה:
[ד] וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד־ירכה עד־פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את־משה כן עשה את־המנרה: פ
[ה] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[ו] קח את־הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם:
[ז] וכה־תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על־כל־בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו:
[ח] ולקחו פר בן־בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר־שני בן־בקר תקח לחטאת:
[ט] והקרבת את־הלוים לפני אהל מועד והקהלת את־כל־עדת בני ישראל:
[י] והקרבת את־הלוים לפני יהוה וסמכו בני־ישראל את־ידיהם על־הלוים:
[יא] והניף אהרן את־הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את־עבדת יהוה:
[יב] והלוים יסמכו את־ידיהם על ראש הפרים ועשה את־האחד חטאת ואת־האחד עלה ליהוה לכפר על־הלוים:
[יג] והעמדת את־הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה:
[יד] והבדלת את־הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים:
[שני] [טו] ואחרי־כן יבאו הלוים לעבד את־אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה:
[טז] כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל־רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי:
[יז] כי לי כל־בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל־בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי:
[יח] ואקח את־הלוים תחת כל־בכור בבני ישראל:
[יט] ואתנה את־הלוים נתנים׀ לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את־עבדת בני־ישראל באהל מועד ולכפר על־בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני־ישראל אל־הקדש:
[כ] ויעש משה ואהרן וכל־עדת בני־ישראל ללוים ככל אשר־צוה יהוה את־משה ללוים כן־עשו להם בני ישראל:
[כא] ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם:
[כב] ואחרי־כן באו הלוים לעבד את־עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את־משה על־הלוים כן עשו להם: ס
[כג] וידבר יהוה אל־משה לאמר:
[כד] זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד:
[כה] ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד:
[כו] ושרת את־אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם: פ