פרק א
{פרשת דברים} [א] אלה הדברים אשר דבר משה אל־כל־ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין־פארן ובין־תפל ולבן וחצרת ודי זהב:
[ב] אחד עשר יום מחרב דרך הר־שעיר עד קדש ברנע:
[ג] ויהי בארבעים שנה בעשתי־עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל־בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם:
[ד] אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר־יושב בעשתרת באדרעי:
[ה] בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את־התורה הזאת לאמר:
[ו] יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב־לכם שבת בהר הזה:
[ז] פנו׀ וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל־כל־שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד־הנהר הגדל נהר־פרת:
[ח] ראה נתתי לפניכם את־הארץ באו ורשו את־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם:
[ט] ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא־אוכל לבדי שאת אתכם:
[י] יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב:
[שני] [יא] יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם:
[יב] איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם:
[יג] הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם:
[יד] ותענו אתי ותאמרו טוב־הדבר אשר־דברת לעשות:
[טו] ואקח את־ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם:
[טז] ואצוה את־שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין־אחיכם ושפטתם צדק בין־איש ובין־אחיו ובין גרו:
[יז] לא־תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני־איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו:
[יח] ואצוה אתכם בעת ההוא את כל־הדברים אשר תעשון:
[יט] ונסע מחרב ונלך את כל־המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע:
[כ] ואמר אלכם באתם עד־הר האמרי אשר־יהוה אלהינו נתן לנו:
[כא] ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את־הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל־תירא ואל־תחת:
[שלישי] [כב] ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו־לנו את־הארץ וישבו אתנו דבר את־הדרך אשר נעלה־בה ואת הערים אשר נבא אליהן:
[כג] וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט:
[כד] ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד־נחל אשכל וירגלו אתה:
[כה] ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר־יהוה אלהינו נתן לנו:
[כו] ולא אביתם לעלת ותמרו את־פי יהוה אלהיכם:
[כז] ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו:
[כח] אנה׀ אנחנו עלים אחינו המסו את־לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם־בני ענקים ראינו שם:
[כט] ואמר אלכם לא־תערצון ולא־תיראון מהם:
[ל] יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם:
[לא] ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא־איש את־בנו בכל־הדרך אשר הלכתם עד־באכם עד־המקום הזה:
[לב] ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם:
[לג] ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש ׀ לילה לראתכם בדרך אשר תלכו־בה ובענן יומם:
[לד] וישמע יהוה את־קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר:
[לה] אם־יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם:
[לו] זולתי כלב בן־יפנה הוא יראנה ולו־אתן את־הארץ אשר דרך־בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה:
[לז] גם־בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם־אתה לא־תבא שם:
[לח] יהושע בן־נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי־הוא ינחלנה את־ישראל:
[רביעי] [לט] וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא־ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה:
[מ] ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים־סוף:
[מא] ותענו׀ ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר־צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את־כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה:
[מב] ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא־תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:
[מג] ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את־פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה:
[מד] ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד־חרמה:
[מה] ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא־שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם:
[מו] ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם: