פרק י
[רביעי] [א] בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל־לך שני־לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ:
[ב] ואכתב על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון:
[ג] ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני־לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי:
[ד] ויכתב על־הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי:
[ה] ואפן וארד מן־ההר ואשם את־הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה:
[ו] ובני ישראל נסעו מבארת בני־יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו:
[ז] משם נסעו הגדגדה ומן־הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים:
[ח] בעת ההוא הבדיל יהוה את־שבט הלוי לשאת את־ארון ברית־יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה:
[ט] על־כן לא־היה ללוי חלק ונחלה עם־אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו:
[י] ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא־אבה יהוה השחיתך:
[יא] ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו ויירשו את־הארץ אשר־נשבעתי לאבתם לתת להם: פ
[חמישי] [יב] ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם־ליראה את־יהוה אלהיך ללכת בכל־דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך:
[יג] לשמר את־מצות יהוה ואת־חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך:
[יד] הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל־אשר־בה:
[טו] רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל־העמים כיום הזה:
[טז] ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד:
[יז] כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא־ישא פנים ולא יקח שחד:
[יח] עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה:
[יט] ואהבתם את־הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים:
[כ] את־יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע:
[כא] הוא תהלתך והוא אלהיך אשר־עשה אתך את־הגדלת ואת־הנוראת האלה אשר ראו עיניך:
[כב] בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב: