פרק יט
[א] כי־יכרית יהוה אלהיך את־הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את־ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם:
[ב] שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה:
[ג] תכין לך הדרך ושלשת את־גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל־רצח:
[ד] וזה דבר הרצח אשר־ינוס שמה וחי אשר יכה את־רעהו בבלי־דעת והוא לא־שנא לו מתמל שלשם:
[ה] ואשר יבא את־רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן־העץ ומצא את־רעהו ומת הוא ינוס אל־אחת הערים־האלה וחי:
[ו] פן־ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי־יחם לבבו והשיגו כי־ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט־מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום:
[ז] על־כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך:
[ח] ואם־ירחיב יהוה אלהיך את־גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את־כל־הארץ אשר דבר לתת לאבתיך:
[ט] כי־תשמר את־כל־המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את־יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל־הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה:
[י] ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים: פ
[יא] וכי־יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל־אחת הערים האל:
[יב] ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת:
[יג] לא־תחוס עינך עליו ובערת דם־הנקי מישראל וטוב לך: ס
[ששי] [יד] לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה: ס
[טו] לא־יקום עד אחד באיש לכל־עון ולכל־חטאת בכל־חטא אשר יחטא על־פי׀ שני עדים או על־פי שלשה־עדים יקום דבר:
[טז] כי־יקום עד־חמס באיש לענות בו סרה:
[יז] ועמדו שני־האנשים אשר־להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם:
[יח] ודרשו השפטים היטב והנה עד־שקר העד שקר ענה באחיו:
[יט] ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך:
[כ] והנשארים ישמעו ויראו ולא־יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך:
[כא] ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל: ס