פרק כו
{פרשת כי תבוא} [א] והיה כי־תבוא אל־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה:
[ב] ולקחת מראשית׀ כל־פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל־המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם:
[ג] ובאת אל־הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי־באתי אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו:
[ד] ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך:
[ה] וענית ואמרת לפני׀ יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי־שם לגוי גדול עצום ורב:
[ו] וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה:
[ז] ונצעק אל־יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את־קלנו וירא את־ענינו ואת־עמלנו ואת־לחצנו:
[ח] ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים:
[ט] ויבאנו אל־המקום הזה ויתן־לנו את־הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש:
[י] ועתה הנה הבאתי את־ראשית פרי האדמה אשר־נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך:
[יא] ושמחת בכל־הטוב אשר נתן־לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך: ס
[שני] [יב] כי תכלה לעשר את־כל־מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו:
[יג] ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן־הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל־מצותך אשר צויתני לא־עברתי ממצותיך ולא שכחתי:
[יד] לא־אכלתי באני ממנו ולא־בערתי ממנו בטמא ולא־נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני:
[טו] השקיפה ממעון קדשך מן־השמים וברך את־עמך את־ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש: ס
[שלישי] [טז] היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את־החקים האלה ואת־המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל־לבבך ובכל־נפשך:
[יז] את־יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו:
[יח] ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר־לך ולשמר כל־מצותיו:
[יט] ולתתך עליון על כל־הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם־קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר: פ