פרק לא
{פרשת וילך} [א] וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל:
[ב] ויאמר אלהם בן־מאה ועשרים שנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את־הירדן הזה:
[ג] יהוה אלהיך הוא׀ עבר לפניך הוא־ישמיד את־הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה:
[שני] [ד] ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם:
[ה] ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל־המצוה אשר צויתי אתכם:
[ו] חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי׀ יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך: ס
[שלישי] [ז] ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את־העם הזה אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם:
[ח] ויהוה הוא׀ ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת:
[ט] ויכתב משה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשאים את־ארון ברית יהוה ואל־כל־זקני ישראל:
[רביעי] [י] ויצו משה אותם לאמר מקץ׀ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות:
[יא] בבוא כל־ישראל לראות את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את־התורה הזאת נגד כל־ישראל באזניהם:
[יב] הקהל את־העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את־יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את־כל־דברי התורה הזאת:
[יג] ובניהם אשר לא־ידעו ישמעו ולמדו ליראה את־יהוה אלהיכם כל־הימים אשר אתם חיים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה: פ
[חמישי] [יד] ויאמר יהוה אל־משה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד:
[טו] וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על־פתח האהל:
[טז] ויאמר יהוה אל־משה הנך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה׀ אחרי׀ אלהי נכר־הארץ אשר הוא בא־שמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשר כרתי אתו:
[יז] וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה:
[יח] ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־אלהים אחרים:
[יט] ועתה כתבו לכם את־השירה הזאת ולמדה את־בני־ישראל שימה בפיהם למען תהיה־לי השירה הזאת לעד בבני ישראל:
[ששי] [כ] כי־אביאנו אל־האדמה׀ אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי:
[כא] והיה כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל־הארץ אשר נשבעתי:
[כב] ויכתב משה את־השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישראל:
[כג] ויצו את־יהושע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישראל אל־הארץ אשר־נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך:
[כד] ויהי׀ ככלות משה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תמם:
[שביעי] [כה] ויצו משה את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה לאמר:
[כו] לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית־יהוה אלהיכם והיה־שם בך לעד:
[כז] כי אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם־יהוה ואף כי־אחרי מותי:
[מפטיר] [כח] הקהילו אלי את־כל־זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את־השמים ואת־הארץ:
[כט] כי ידעתי אחרי מותי כי־השחת תשחתון וסרתם מן־הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשו את־הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם:
[ל] וידבר משה באזני כל־קהל ישראל את־דברי השירה הזאת עד תמם: פ