פרק לג
{פרשת וזאת הברכה} [א] וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את־בני ישראל לפני מותו:
[ב] ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת אש דת למו:
[ג] אף חבב עמים כל־קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך:
[ד] תורה צוה־לנו משה מורשה קהלת יעקב:
[ה] ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל:
[ו] יחי ראובן ואל־ימת ויהי מתיו מספר:
[ז] וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל־עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה: פ
[שני] [ח] וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על־מי מריבה:
[ט] האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת־אחיו לא הכיר ואת־בנו בניו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו:
[י] יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על־מזבחך:
[יא] ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן־יקומון: ס
[יב] לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל־היום ובין כתפיו שכן: ס
[שלישי] [יג] וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת:
[יד] וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים:
[טו] ומראש הררי־קדם וממגד גבעות עולם:
[טז] וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו:
[יז] בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי־ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה: ס
[רביעי] [יח] ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך:
[יט] עמים הר־יקראו שם יזבחו זבחי־צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול: ס
[כ] ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף־קדקד:
[כא] וירא ראשית לו כי־שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם־ישראל: ס
[חמישי] [כב] ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן־הבשן:
[כג] ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה: ס
[כד] ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו:
[כה] ברזל ונחשת מנעלך וכימיך דבאך:
[כו] אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים:
[ששי] [כז] מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד:
[כח] וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל־ארץ דגן ותירוש אף־שמיו יערפו טל:
[כט] אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר־חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על־במותימו תדרך: ס