פרק י
[א] ויהי כשמע אדני־צדק מלך ירושלם כי־לכד יהושע את־העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן־עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את־ישראל ויהיו בקרבם:
[ב] וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן־העי וכל־אנשיה גברים:
[ג] וישלח אדני־צדק מלך ירושלם אל־הוהם מלך־חברון ואל־פראם מלך־ירמות ואל־יפיע מלך־לכיש ואל־דביר מלך־עגלון לאמר:
[ד] עלו־אלי ועזרני ונכה את־גבעון כי־השלימה את־יהושע ואת־בני ישראל:
[ה] ויאספו ויעלו חמשת׀ מלכי האמרי מלך ירושלם מלך־חברון מלך־ירמות מלך־לכיש מלך־עגלון הם וכל־מחניהם ויחנו על־גבעון וילחמו עליה:
[ו] וישלחו אנשי גבעון אל־יהושע אל־המחנה הגלגלה לאמר אל־תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל־מלכי האמרי ישבי ההר:
[ז] ויעל יהושע מן־הגלגל הוא וכל־עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל: פ
[ח] ויאמר יהוה אל־יהושע אל־תירא מהם כי בידך נתתים לא־יעמד איש מהם בפניך:
[ט] ויבא אליהם יהושע פתאם כל־הלילה עלה מן־הגלגל:
[י] ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה־גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית־חורן ויכם עד־עזקה ועד־מקדה:
[יא] ויהי בנסם׀ מפני ישראל הם במורד בית־חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן־השמים עד־עזקה וימתו רבים אשר־מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב: ס
[יב] אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את־האמרי לפני בני ישראל ויאמר׀ לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון:
[יג] וידם השמש וירח עמד עד־יקם גוי איביו הלא־היא כתובה על־ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא־אץ לבוא כיום תמים:
[יד] ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל: ס
[טו] וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה:
[טז] וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה:
[יז] ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה:
[יח] ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל־פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם:
[יט] ואתם אל־תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל־תתנום לבוא אל־עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם:
[כ] ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה־מאד עד־תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל־ערי המבצר:
[כא] וישבו כל־העם אל־המחנה אל־יהושע מקדה בשלום לא־חרץ לבני ישראל לאיש את־לשנו:
[כב] ויאמר יהושע פתחו את־פי המערה והוציאו אלי את־חמשת המלכים האלה מן־המערה:
[כג] ויעשו כן ויציאו אליו את־חמשת המלכים האלה מן־המערה את׀ מלך ירושלם את־מלך חברון את־מלך ירמות את־מלך לכיש את־מלך עגלון:
[כד] ויהי כהוציאם את־המלכים האלה אל־יהושע ויקרא יהושע אל־כל־איש ישראל ויאמר אל־קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את־רגליכם על־צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את־רגליהם על־צואריהם:
[כה] ויאמר אליהם יהושע אל־תיראו ואל־תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל־איביכם אשר אתם נלחמים אותם:
[כו] ויכם יהושע אחרי־כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על־העצים עד־הערב:
[כז] ויהי לעת׀ בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל־המערה אשר נחבאו־שם וישמו אבנים גדלות על־פי המערה עד־עצם היום הזה: ס
[כח] ואת־מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי־חרב ואת־מלכה החרם אותם ואת־כל־הנפש אשר־בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו: ס
[כט] ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם־לבנה:
[ל] ויתן יהוה גם־אותה ביד ישראל ואת־מלכה ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו: ס
[לא] ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה:
[לב] ויתן יהוה את־לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי־חרב ואת־כל־הנפש אשר־בה ככל אשר־עשה ללבנה: פ
[לג] אז עלה הרם מלך גזר לעזר את־לכיש ויכהו יהושע ואת־עמו עד־בלתי השאיר־לו שריד:
[לד] ויעבר יהושע וכל־ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה:
[לה] וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי־חרב ואת כל־הנפש אשר־בה ביום ההוא החרים ככל אשר־עשה ללכיש: פ
[לו] ויעל יהושע וכל־ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה:
[לז] וילכדוה ויכוה־לפי־חרב ואת־מלכה ואת־כל־עריה ואת־כל־הנפש אשר־בה לא־השאיר שריד ככל אשר־עשה לעגלון ויחרם אותה ואת־כל־הנפש אשר־בה: ס
[לח] וישב יהושע וכל־ישראל עמו דברה וילחם עליה:
[לט] וילכדה ואת־מלכה ואת־כל־עריה ויכום לפי־חרב ויחרימו את־כל־נפש אשר־בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן־עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה:
[מ] ויכה יהושע את־כל־הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל־מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל־הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל:
[מא] ויכם יהושע מקדש ברנע ועד־עזה ואת כל־ארץ גשן ועד־גבעון:
[מב] ואת כל־המלכים האלה ואת־ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל:
[מג] וישב יהושע וכל־ישראל עמו אל־המחנה הגלגלה: פ