פרק יז
[א] ויהי הגורל למטה מנשה כי־הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי־לו הגלעד והבשן:
[ב] ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני־חלק ולבני אשריאל ולבני־שכם ולבני־חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן־יוסף הזכרים למשפחתם:
[ג] ולצלפחד בן־חפר בן־גלעד בן־מכיר בן־מנשה לא־היו לו בנים כי אם־בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה:
[ד] ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני׀ יהושע בן־נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את־משה לתת־לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל־פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן:
[ה] ויפלו חבלי־מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן:
[ו] כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני־מנשה הנותרים:
[ז] ויהי גבול־מנשה מאשר המכמתת אשר על־פני שכם והלך הגבול אל־הימין אל־ישבי עין תפוח:
[ח] למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל־גבול מנשה לבני אפרים:
[ט] וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה:
[י] נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח:
[יא] ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית־שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת־ישבי דאר ובנותיה וישבי עין־דר ובנותיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת:
[יב] ולא יכלו בני מנשה להוריש את־הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת:
[יג] ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את־הכנעני למס והורש לא הורישו: ס
[יד] וידברו בני יוסף את־יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם־רב עד אשר־עד־כה ברכני יהוה:
[טו] ויאמר אליהם יהושע אם־עם־רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי־אץ לך הר־אפרים:
[טז] ויאמרו בני יוסף לא־ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל־הכנעני הישב בארץ־העמק לאשר בבית־שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל:
[יז] ויאמר יהושע אל־בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם־רב אתה וכח גדול לך לא־יהיה לך גורל אחד:
[יח] כי הר יהיה־לך כי־יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי־תוריש את־הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא: פ