פרק ט
[א] ויהי כשמע כל־המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל־מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי:
[ב] ויתקבצו יחדו להלחם עם־יהושע ועם־ישראל פה אחד: פ
[ג] וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי:
[ד] ויעשו גם־המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים:
[ה] ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים:
[ו] וילכו אל־יהושע אל־המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל־איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו־לנו ברית:
[ז] ויאמרו ויאמר איש־ישראל אל־החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות־אכרת־לך ברית:
[ח] ויאמרו אל־יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אליהם יהושע מי אתם ומאין תבאו:
[ט] ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי־שמענו שמעו ואת כל־אשר עשה במצרים:
[י] ואת׀ כל־אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך־הבשן אשר בעשתרות:
[יא] ויאמרו אלינו זקינינו וכל־ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו־לנו ברית:
[יב] זה ׀ לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים:
[יג] ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד:
[יד] ויקחו האנשים מצידם ואת־פי יהוה לא שאלו:
[טו] ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה:
[טז] ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר־כרתו להם ברית וישמעו כי־קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים:
[יז] ויסעו בני־ישראל ויבאו אל־עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים:
[יח] ולא הכום בני ישראל כי־נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל־העדה על־הנשיאים:
[יט] ויאמרו כל־הנשיאים אל־כל־העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם:
[כ] זאת נעשה להם והחיה אותם ולא־יהיה עלינו קצף על־השבועה אשר־נשבענו להם:
[כא] ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי־מים לכל־העדה כאשר דברו להם הנשיאים:
[כב] ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים:
[כג] ועתה ארורים אתם ולא־יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי:
[כד] ויענו את־יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את־משה עבדו לתת לכם את־כל־הארץ ולהשמיד את־כל־ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את־הדבר הזה:
[כה] ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה:
[כו] ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני־ישראל ולא הרגום:
[כז] ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד־היום הזה אל־המקום אשר יבחר: פ