פרק י
[א] ויקם אחרי אבימלך להושיע את־ישראל תולע בן־פואה בן־דודו איש יששכר והוא־ישב בשמיר בהר אפרים:
[ב] וישפט את־ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר: פ
[ג] ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את־ישראל עשרים ושתים שנה:
[ד] ויהי־לו שלשים בנים רכבים על־שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו׀ חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד:
[ה] וימת יאיר ויקבר בקמון: פ
[ו] ויסיפו׀ בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את־הבעלים ואת־העשתרות ואת־אלהי ארם ואת־אלהי צידון ואת׀ אלהי מואב ואת אלהי בני־עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את־יהוה ולא עבדוהו:
[ז] ויחר־אף יהוה בישראל וימכרם ביד־פלשתים וביד בני עמון:
[ח] וירעצו וירצצו את־בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את־כל־בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד:
[ט] ויעברו בני־עמון את־הירדן להלחם גם־ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד:
[י] ויזעקו בני ישראל אל־יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את־אלהינו ונעבד את־הבעלים: פ
[יא] ויאמר יהוה אל־בני ישראל הלא ממצרים ומן־האמרי ומן־בני עמון ומן־פלשתים:
[יב] וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם:
[יג] ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא־אוסיף להושיע אתכם:
[יד] לכו וזעקו אל־האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם:
[טו] ויאמרו בני־ישראל אל־יהוה חטאנו עשה־אתה לנו ככל־הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה:
[טז] ויסירו את־אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את־יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל: פ
[יז] ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה:
[יח] ויאמרו העם שרי גלעד איש אל־רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד: פ