פרק ב
[א] ויעל מלאך־יהוה מן־הגלגל אל־הבכים פ
ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל־הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא־אפר בריתי אתכם לעולם:

[ב] ואתם לא־תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא־שמעתם בקולי מה־זאת עשיתם:
[ג] וגם אמרתי לא־אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש:
[ד] ויהי כדבר מלאך יהוה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל וישאו העם את־קולם ויבכו:
[ה] ויקראו שם־המקום ההוא בכים ויזבחו־שם ליהוה: פ
[ו] וישלח יהושע את־העם וילכו בני־ישראל איש לנחלתו לרשת את־הארץ:
[ז] ויעבדו העם את־יהוה כל ימי יהושע וכל׀ ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל־מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל:
[ח] וימת יהושע בן־נון עבד יהוה בן־מאה ועשר שנים:
[ט] ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת־חרס בהר אפרים מצפון להר־געש:
[י] וגם כל־הדור ההוא נאספו אל־אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא־ידעו את־יהוה וגם את־המעשה אשר עשה לישראל: פ
[יא] ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה ויעבדו את־הבעלים:
[יב] ויעזבו את־יהוה׀ אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי׀ אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את־יהוה:
[יג] ויעזבו את־יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות:
[יד] ויחר־אף יהוה בישראל ויתנם ביד־שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא־יכלו עוד לעמד לפני אויביהם:
[טו] בכל׀ אשר יצאו יד־יהוה היתה־בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד:
[טז] ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם:
[יז] וגם אל־שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן־הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות־יהוה לא־עשו כן:
[יח] וכי־הקים יהוה ׀ להם שפטים והיה יהוה עם־השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי־ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם:
[יט] והיה׀ במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה:
[כ] ויחר־אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את־בריתי אשר צויתי את־אבותם ולא שמעו לקולי:
[כא] גם־אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן־הגוים אשר־עזב יהושע וימת:
[כב] למען נסות בם את־ישראל השמרים הם את־דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם־לא:
[כג] וינח יהוה את־הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד־יהושע: פ