פרק ח
[א] ויאמרו אליו איש אפרים מה־הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה:
[ב] ויאמר אליהם מה־עשיתי עתה ככם הלא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר:
[ג] בידכם נתן אלהים את־שרי מדין את־ערב ואת־זאב ומה־יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה:
[ד] ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש־מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים:
[ה] ויאמר לאנשי סכות תנו־נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי־עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין:
[ו] ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי־נתן לצבאך לחם:
[ז] ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את־זבח ואת־צלמנע בידי ודשתי את־בשרכם את־קוצי המדבר ואת־הברקנים:
[ח] ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות:
[ט] ויאמר גם־לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את־המגדל הזה: פ
[י] וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני־קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף־חרב:
[יא] ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את־המחנה והמחנה היה בטח:
[יב] וינסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את־שני׀ מלכי מדין את־זבח ואת־צלמנע וכל־המחנה החריד:
[יג] וישב גדעון בן־יואש מן־המלחמה מלמעלה החרס:
[יד] וילכד־נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את־שרי סכות ואת־זקניה שבעים ושבעה איש:
[טו] ויבא אל־אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם:
[טז] ויקח את־זקני העיר ואת־קוצי המדבר ואת־הברקנים וידע בהם את אנשי סכות:
[יז] ואת־מגדל פנואל נתץ ויהרג את־אנשי העיר:
[יח] ויאמר אל־זבח ואל־צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך:
[יט] ויאמר אחי בני־אמי הם חי־יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם:
[כ] ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא־שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער:
[כא] ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע־בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את־זבח ואת־צלמנע ויקח את־השהרנים אשר בצוארי גמליהם: פ
[כב] ויאמרו איש־ישראל אל־גדעון משל־בנו גם־אתה גם־בנך גם בן־בנך כי הושעתנו מיד מדין:
[כג] ויאמר אלהם גדעון לא־אמשל אני בכם ולא־ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם:
[כד] ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו־לי איש נזם שללו כי־נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם:
[כה] ויאמרו נתון נתן ויפרשו את־השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו:
[כו] ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע־מאות זהב לבד מן־השהרנים והנטיפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן־הענקות אשר בצוארי גמליהם:
[כז] ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל־ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש:
[כח] ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון: פ
[כט] וילך ירבעל בן־יואש וישב בביתו:
[ל] ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי־נשים רבות היו לו:
[לא] ופילגשו אשר בשכם ילדה־לו גם־היא בן וישם את־שמו אבימלך:
[לב] וימת גדעון בן־יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי: פ
[לג] ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים:
[לד] ולא זכרו בני ישראל את־יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל־איביהם מסביב:
[לה] ולא־עשו חסד עם־בית ירבעל גדעון ככל־הטובה אשר עשה עם־ישראל: פ