פרק ט
[א]
וילך
אבימלך
בן־ירבעל
שכמה
אל־אחי
אמו
וידבר
אליהם
ואל־כל־משפחת
בית־אבי
אמו
לאמר:
[ב]
דברו־נא
באזני
כל־בעלי
שכם
מה־טוב
לכם
המשל
בכם
שבעים
איש
כל
בני
ירבעל
אם־משל
בכם
איש
אחד
וזכרתם
כי־עצמכם
ובשרכם
אני:
[ג]
וידברו
אחי־אמו
עליו
באזני
כל־בעלי
שכם
את
כל־הדברים
האלה
ויט
לבם
אחרי
אבימלך
כי
אמרו
אחינו
הוא:
[ד]
ויתנו־לו
שבעים
כסף
מבית
בעל
ברית
וישכר
בהם
אבימלך
אנשים
ריקים
ופחזים
וילכו
אחריו:
[ה]
ויבא
בית־אביו
עפרתה
ויהרג
את־אחיו
בני־ירבעל
שבעים
איש
על־אבן
אחת
ויותר
יותם
בן־ירבעל
הקטן
כי
נחבא:
ס
[ו]
ויאספו
כל־בעלי
שכם
וכל־בית
מלוא
וילכו
וימליכו
את־אבימלך
למלך
עם־אלון
מצב
אשר
בשכם:
[ז]
ויגדו
ליותם
וילך
ויעמד
בראש
הר־גרזים
וישא
קולו
ויקרא
ויאמר
להם
שמעו
אלי
בעלי
שכם
וישמע
אליכם
אלהים:
[ח]
הלוך
הלכו
העצים
למשח
עליהם
מלך
ויאמרו
לזית
מלוכה
מלכה
עלינו:
[ט]
ויאמר
להם
הזית
החדלתי
את־דשני
אשר־בי
יכבדו
אלהים
ואנשים
והלכתי
לנוע
על־העצים:
[י]
ויאמרו
העצים
לתאנה
לכי־את
מלכי
עלינו:
[יא]
ותאמר
להם
התאנה
החדלתי
את־מתקי
ואת־תנובתי
הטובה
והלכתי
לנוע
על־העצים:
[יב]
ויאמרו
העצים
לגפן
לכי־את
מלוכי
מלכי
עלינו:
[יג]
ותאמר
להם
הגפן
החדלתי
את־תירושי
המשמח
אלהים
ואנשים
והלכתי
לנוע
על־העצים:
[יד]
ויאמרו
כל־העצים
אל־האטד
לך
אתה
מלך־עלינו:
[טו]
ויאמר
האטד
אל־העצים
אם
באמת
אתם
משחים
אתי
למלך
עליכם
באו
חסו
בצלי
ואם־אין
תצא
אש
מן־האטד
ותאכל
את־ארזי
הלבנון:
[טז]
ועתה
אם־באמת
ובתמים
עשיתם
ותמליכו
את־אבימלך
ואם־טובה
עשיתם
עם־ירבעל
ועם־ביתו
ואם־כגמול
ידיו
עשיתם
לו:
[יז]
אשר־נלחם
אבי
עליכם
וישלך
את־נפשו
מנגד
ויצל
אתכם
מיד
מדין:
[יח]
ואתם
קמתם
על־בית
אבי
היום
ותהרגו
את־בניו
שבעים
איש
על־אבן
אחת
ותמליכו
את־אבימלך
בן־אמתו
על־בעלי
שכם
כי
אחיכם
הוא:
[יט]
ואם־באמת
ובתמים
עשיתם
עם־ירבעל
ועם־ביתו
היום
הזה
שמחו
באבימלך
וישמח
גם־הוא
בכם:
[כ]
ואם־אין
תצא
אש
מאבימלך
ותאכל
את־בעלי
שכם
ואת־בית
מלוא
ותצא
אש
מבעלי
שכם
ומבית
מלוא
ותאכל
את־אבימלך:
[כא]
וינס
יותם
ויברח
וילך
בארה
וישב
שם
מפני
אבימלך
אחיו:
פ
[כב]
וישר
אבימלך
על־ישראל
שלש
שנים:
[כג]
וישלח
אלהים
רוח
רעה
בין
אבימלך
ובין
בעלי
שכם
ויבגדו
בעלי־שכם
באבימלך:
[כד]
לבוא
חמס
שבעים
בני־ירבעל
ודמם
לשום
על־אבימלך
אחיהם
אשר
הרג
אותם
ועל
בעלי
שכם
אשר־חזקו
את־ידיו
להרג
את־אחיו:
[כה]
וישימו
לו
בעלי
שכם
מארבים
על
ראשי
ההרים
ויגזלו
את
כל־אשר־יעבר
עליהם
בדרך
ויגד
לאבימלך:
פ
[כו]
ויבא
געל
בן־עבד
ואחיו
ויעברו
בשכם
ויבטחו־בו
בעלי
שכם:
[כז]
ויצאו
השדה
ויבצרו
את־כרמיהם
וידרכו
ויעשו
הלולים
ויבאו
בית
אלהיהם
ויאכלו
וישתו
ויקללו
את־אבימלך:
[כח]
ויאמר׀
געל
בן־עבד
מי־אבימלך
ומי־שכם
כי
נעבדנו
הלא
בן־ירבעל
וזבל
פקידו
עבדו
את־אנשי
חמור
אבי
שכם
ומדוע
נעבדנו
אנחנו:
[כט]
ומי
יתן
את־העם
הזה
בידי
ואסירה
את־אבימלך
ויאמר
לאבימלך
רבה
צבאך
וצאה:
[ל]
וישמע
זבל
שר־העיר
את־דברי
געל
בן־עבד
ויחר
אפו:
[לא]
וישלח
מלאכים
אל־אבימלך
בתרמה
לאמר
הנה
געל
בן־עבד
ואחיו
באים
שכמה
והנם
צרים
את־העיר
עליך:
[לב]
ועתה
קום
לילה
אתה
והעם
אשר־אתך
וארב
בשדה:
[לג]
והיה
בבקר
כזרח
השמש
תשכים
ופשטת
על־העיר
והנה־הוא
והעם
אשר־אתו
יצאים
אליך
ועשית
לו
כאשר
תמצא
ידך:
[לד]
ויקם
אבימלך
וכל־העם
אשר־עמו
לילה
ויארבו
על־שכם
ארבעה
ראשים:
[לה]
ויצא
געל
בן־עבד
ויעמד
פתח
שער
העיר
ויקם
אבימלך
והעם
אשר־אתו
מן־המארב:
[לו]
וירא־געל
את־העם
ויאמר
אל־זבל
הנה־עם
יורד
מראשי
ההרים
ויאמר
אליו
זבל
את
צל
ההרים
אתה
ראה
כאנשים:
[לז]
ויסף
עוד
געל
לדבר
ויאמר
הנה־עם
יורדים
מעם
טבור
הארץ
וראש־אחד
בא
מדרך
אלון
מעוננים:
[לח]
ויאמר
אליו
זבל
איה
אפוא
פיך
אשר
תאמר
מי
אבימלך
כי
נעבדנו
הלא
זה
העם
אשר
מאסתה
בו
צא־נא
עתה
והלחם
בו:
[לט]
ויצא
געל
לפני
בעלי
שכם
וילחם
באבימלך:
[מ]
וירדפהו
אבימלך
וינס
מפניו
ויפלו
חללים
רבים
עד־פתח
השער:
[מא]
וישב
אבימלך
בארומה
ויגרש
זבל
את־געל
ואת־אחיו
משבת
בשכם:
ס
[מב]
ויהי
ממחרת
ויצא
העם
השדה
ויגדו
לאבימלך:
[מג]
ויקח
את־העם
ויחצם
לשלשה
ראשים
ויארב
בשדה
וירא
והנה
העם
יצא
מן־העיר
ויקם
עליהם
ויכם:
[מד]
ואבימלך
והראשים
אשר
עמו
פשטו
ויעמדו
פתח
שער
העיר
ושני
הראשים
פשטו
על־כל־אשר
בשדה
ויכום:
[מה]
ואבימלך
נלחם
בעיר
כל
היום
ההוא
וילכד
את־העיר
ואת־העם
אשר־בה
הרג
ויתץ
את־העיר
ויזרעה
מלח:
פ
[מו]
וישמעו
כל־בעלי
מגדל־שכם
ויבאו
אל־צריח
בית
אל
ברית:
[מז]
ויגד
לאבימלך
כי
התקבצו
כל־בעלי
מגדל־שכם:
[מח]
ויעל
אבימלך
הר־צלמון
הוא
וכל־העם
אשר־אתו
ויקח
אבימלך
את־הקרדמות
בידו
ויכרת
שוכת
עצים
וישאה
וישם
על־שכמו
ויאמר
אל־העם
אשר־עמו
מה
ראיתם
עשיתי
מהרו
עשו
כמוני:
[מט]
ויכרתו
גם־כל־העם
איש
שוכה
וילכו
אחרי
אבימלך
וישימו
על־הצריח
ויציתו
עליהם
את־הצריח
באש
וימתו
גם
כל־אנשי
מגדל־שכם
כאלף
איש
ואשה:
פ
[נ]
וילך
אבימלך
אל־תבץ
ויחן
בתבץ
וילכדה:
[נא]
ומגדל־עז
היה
בתוך־העיר
וינסו
שמה
כל־האנשים
והנשים
וכל
בעלי
העיר
ויסגרו
בעדם
ויעלו
על־גג
המגדל:
[נב]
ויבא
אבימלך
עד־המגדל
וילחם
בו
ויגש
עד־פתח
המגדל
לשרפו
באש:
[נג]
ותשלך
אשה
אחת
פלח
רכב
על־ראש
אבימלך
ותרץ
את־גלגלתו:
[נד]
ויקרא
מהרה
אל־הנער׀
נשא
כליו
ויאמר
לו
שלף
חרבך
ומותתני
פן־יאמרו
לי
אשה
הרגתהו
וידקרהו
נערו
וימת:
[נה]
ויראו
איש־ישראל
כי
מת
אבימלך
וילכו
איש
למקמו:
[נו]
וישב
אלהים
את
רעת
אבימלך
אשר
עשה
לאביו
להרג
את־שבעים
אחיו:
[נז]
ואת
כל־רעת
אנשי
שכם
השיב
אלהים
בראשם
ותבא
אליהם
קללת
יותם
בן־ירבעל:
פ